|
|
עמוד:13
13 מבראשית עדי עד ( חֵפֶץ ) לסובייקט ( חָפֶץ ) . מרגע שלאדם יש רצון ייחודי, הוא הופך להיות חָפֶץ, כלומר יחיד ומיוחד בשאיפותיו . מובן נוסף של נפרדות הוא הכרה בפער הבלתי נמנע בין מסמן 9 זהו הפער בין המעשה הממשי למסומן ובין הסימן לרפרנט . למשמעות הניתנת לו, בין ה"דבר" ( שהוא החיתוך בבשר בברית המילה, או הקריאה בתורה בבר מצווה ) כפי שמבצעים אותו, לבין המשמעות המשתנה של מעשה זה במרחב הזמן והמקום . הנפרדות כאן היא בחוויה או בהבנה שהמעשה נטען במשמעות מתוך מודעות לפער הזה, ולתהליך ההשתנות והצמיחה, שהטקס מהווה ביטוי שלו . הפער בין המעשה לבין המשמעות שעשויה להיות לו מזמין אותנו לעסוק במהלך הטקסי עצמו . דרידה ( Deridda ) בדברו על הדת, כותב : "להיסטוריה שלה אין מובן זולת במעבר לאחריות . מעבר מעין זה חוצה או נושא את המבחן שישחרר את התודעה האתית מן הדמוני, מתורת הרזים והדבקות, מן ההבאה בברית ומן האזוטרי . דת מתהווה, במובן האותנטי של המילה, משעה שניסיון האחריות נחלץ מצורת הסוד 10 הזאת המכונה המסתורין הדמוני" . 9 . פרדינן דה סוסיר ( De Saussure ) , הגדיר את המושגים מסמן ומסומן כהפרדה בין המישור החומרי של הסימן לבין משמעותו . מסמן הוא השם שניתן לממד הצלילי של המילה, או ליתר דיוק לדימוי הנפשי של צלילי המילה, במטרה להפרידו מן המסומן, שהוא מובן המילה . מסמן, אם כך, הוא הייצוג של המילה, ללא המשמעות הנלווית אליו . צירוף המסמן עם המסומן יוצר סימן . כך, לדוגמה, המילה "כלב" היא סימן שמורכב ממסמן ומסומן . המסמן הוא צלילי המילה "כלב", ואילו המסומן הוא המובן שעולה בתודעתנו עם קליטת הצליל . חשוב להבחין בין המסומן, שהוא דימוי שעולה ברוחנו, לבין הרפרנט, שהוא האובייקט הממשי שאליו מתייחס הדימוי - כלב מסוים . ראו פרדינן דה סוסיר, קורס בבלשנות כללית , תרגום : אבנר להב ( על פי המהדורה של שארל באיי ואלבר סשהיי, 1916 ) , תל אביב : רסלינג, 2005 . 10 . ז'אק דרידה, מתת מוות , תרגום ואחרית דבר : מיכל בן נפתלי, תל אביב :
|
|