|
|
עמוד:12
12 רן רון ואורית רוזנבליט התינוק נתפס ותופס את עצמו כאובייקט ( חֵפֶץ ) של הוריו . מרגע ניתוקו של חבל הטבור מתחיל התינוק לנשום ולאכול בכוחות עצמו . בהמשך הוא מפתח יכולת תנועה וטעם אישי המביאים להתרחקות מהאם ומהאדמה . בתהליך התבגרות ארוך מפתח האדם זהות נפרדת מהוריו, יוצר קשרים עם הסביבה ובונה לעצמו משפחה . בחיים הבוגרים ההורים הם שממשיכים במסע הפרידה והנפרדות מילדיהם . עליהם להכיר בכך שילדיהם חיים את חייהם העצמאיים שאינם תלויים בחיי ההורים . תהליך ארוך זה נמשך עד הפרידה הסופית מהחיים - במובן הפיזי עד התפרקות הגוף, החזרה לאדמה וההתמזגות איתה ; ובמובן הנפשי בו תהליך הפרידה נמשך גם אחרי המוות, אצל אלה הנושאים את זיכרון המת . תהליך הפרידה והנפרדות הוא מורכב ואינו יכול להתקיים במלואו, כיוון שהזהות הנפרדת מותנית גם במי שנפרדים ממנו - ההורים, או התרבות . עד כמה שננסה להיות נפרדים, לא נוכל להתעלם מכך שאנחנו "טבולים" בשפה, במשאלות, באיסורים ובציוויים של ההורים ושל התרבות . ההורים והתרבות מבחינה זו מייצגים מכלול רחב וגדול ממה שהם . אנחנו נכנה את כל אלה "אלוהים" . כשם שאדם לא נפרד לגמרי מהוריו, גם במותם, כך אלוהים לא חדל מלהיות מושא תרבותי גם לשוללי קיומו . האפשרות ליצור במובן הרחב, ובעיקר ללדת, במהלך החיים, קשורה באפשרות להיפרד . הפרידה, שיוצרת נפרדות כרוכה בהכרת האחר כישות בעלת רצון משלה . מצד שני, כל יצירה היא ביטוי של רצון ייחודי אשר מוביל לפרידה, ובכך הופכת את האדם מאובייקט נוסח על ידי הפסיכולוגית מרגרט מאהלר ( Mahler ) והפסיכואנליטיקאי פיטר בלוס ( Peter Blos ) , והוא מתאר את שלבי ההתפתחות הרצויה של תינוק עד הגיעו לגיל 3 שנים, בו הוא נפרד מהאם ויוצר אגו וזהות עצמית מובחנים משלו . מושגים אלה נטבעו על ידי מרגרט מאהלר וממשיכיה . Margaret S . Mahler, Separation - Individuation : The Selected Papers of Margaret S . Mahler, New Jersey : Jason Aronson, 1994 .
|
|