|
|
עמוד:12
12 עמוס גולדברג ההדגשות שלי ) . בניגוד לתפישה המודרנית שרואה בזיכרון ערך כשלעצמו, המקרא מצווה "וזכרת", הפורץ את הנרקיסיזם האישי 2 והקולקטיבי, בכדי להוות בסיס לקיום קולקטיבי מוסרי וצודק . בשירו משנת 1952 "פסח על כוכים", המשיך אבות ישורון מסורת זו וקשר בין השואה לבין אסונם של ערביי ארץ ישראל ב- 1948 . בין השאר מצווה השיר בשם הוריו של המשורר שנספו בשואה : וְאַבָּא-אִמָּא, מִן מַלְקֹחַ - אֵשׁ - אֵל - רַבְרַבָּא מִלְקָח - צִוּוּנוּ יַ הְ נְ דֶ ס לֹא לִשְׁכֹּחַ . וְעַל פּוֹילִין לֹא לִשׁכּחַ . 3 יהנדס היא ההגייה היידית של המילה העברית יהדות ומשמעה "מצפון 4 חובת זיכרון השואה, שישורון התמסר להיהודי ורגישות יהודית" . כל חייו, היא אפוא חובה יהודית גלותית - "פוילין" בלשונו - בעלת אופי מוסרי ומצפוני, ועליה לעצב את האופן שבו אנו מתבוננים גם על אסונם של הפלסטינים . בהמשך כתב ישורון דברים מפורשים הרבה יותר : "שואת יהדות אירופה ושואת ערביי ארץ-ישראל שואה 5 אחת של העם היהודי . ישר בפנים מביטות השתיים" . עוד נחזור לישורון כמה פעמים בהמשך הספר, משום שהזיקה 2 . ספרו הידוע של יוסף חיים ירושלמי זכור ( בתרגום שמואל שביב, תל אביב : עם עובד, תשמ"ח ) אכן עוסק בפרובלמטיקה של שימור העבר וברציפות התודעה ההיסטורית היהודית המודרנית, ופחות בחובות הפוליטיות והמוסריות שהוא מטיל . וראו ביקורת על ירושלמי הרלוונטית לענייננו : אמנון רז-קרקוצקין,"בין גלות להיסטוריה : על המתח הבסיסי של ההיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית בעקבות יוסף חיים ירושלמי", זהויות 1 ( תשע"ב ) : 87 - 99 . 3 . אבות ישורון, פסח על כוכים, כל שיריו כרך ,1 תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1995 , עמ' 81 - 84 . 4 . ראו עמוס נוי, "על הפוסחים : 'יהנדס לא לשכוח' ? עיון במילה אחת של אבות ישורון", תיאוריה וביקורת 41 ( 2013 ) : 199 - 221 . 5 . אבות ישורון, "הנמקה", כל שיריו כרך ,1 תל אביב : הקיבוץ המאוחד, ,1995 עמ' 104 .
|
|