|
|
עמוד:3
דבר העורכות כאשר חיפשנו כותרת מתאימה לאסופת מאמרים זו, בדקנו את התאמתם של מגוון ניסוחים וביטויים הקשורים לתחום קליטת העלייה . אולם, אף אחד מהם לא הכיל את המשמעויות אשר רצינו להביע בכותרת אסופה זו, ולכן נפסל על ידינו . הכותרת “משורשי העבר לניצני המחר” עלתה במחשבתנו לנוכח ההכרה כי עולים רבים חשו העצמה במהלך תהליך השתלבותם בארץ מעצם דבקותם במורשתם התרבותית והלשונית . כל מאמרי הספר מציינים במידה זו או אחרת את חשיבותה של השמירה על הזיקה לתרבות המוצא כמשאב שהועיל רבות לעולים בתהליך הסתגלותם לתנאים החברתיים והכלכליים בארץ . לפיכך בחרנו במושג ‘שורשים’ כנקודת המוצא ממנה החלו העולים את התערותם בחברה הישראלית . על מנת ששורשים אלו ימשיכו, ישרדו ויזינו את צמיחתם של העולים היה צורך שיהיו נטועים באדמה בה הם גדלו, מה שהוביל להתפתחותם של מערכות חינוך, פנאי וצריכה ייחודיים לדוברי רוסית . מערכות אלו, כדוגמת מועדונים, תיאטראות או עיתונים, תרמו לשימור נכסי הלשון והתרבות שהיו נחלת העבר גם באדמת ישראל . מרבית העולים לא קפאו על שמריהם אלא שהשכילו לנתב את כישוריהם ומשאביהם באופן כזה שהוביל אותם להתפתחות חברתית, תעסוקתית וכלכלית . מצידם של ציבור הישראלים ילידי הארץ, הם תולים בעולים תקוות רבות ומצפים כי הם וצאצאיהם יהוו הון אנושי חשוב עבור החברה הישראלית הרב תרבותית, בתחומי חברה, תרבות, מדע והשכלה . עולים אלו מהווים את הראשונים לפרוח מקרב מגזר עולי חבר העמים בארץ, ובהתאמה למטאפורה מעולם הצומח בה השתמשנו במילה ‘שורשים’, אנו מכנות אותם ‘ניצנים’ . בדומה לניצניו של צמח, אשר כל אחד מהם שונה בגודלו ונמצא בשלב בוטאני - התפתחותי אחר, כך גם שונים העולים זה מזה בהישגיהם ובקצב התערותם . תקוותנו היא כי אסופת מאמרים זו תשמש לתיעוד תהליכי צמיחתם של העולים, לצורך הפקת לקחים לעתיד ולעיצוב תוכניות אסטרטגיות בידי מקבלי החלטות בתחום העלייה .
|
|