|
|
עמוד:11
11 מבוא | שרה הלמן במציאות כלכלית משתנה . אם כן, החירות או החופש במובן זה אינם מקושרים לחירות פוליטית, וגם לא לזכויות . יתרה מזו, ערך החירות כפי שהוא מצטייר בהגות 4 הניאו-ליברלית יכול אף להיות מנוגד לדמוקרטיה . ההשווקה של היחסים החברתיים כרוכה בהסחרה ( קומודיפיקציה ) — כלומר הפיכה של השירותים הציבוריים, של היחסים החברתיים ואף של האדם עצמו למוצר ככל מוצר אחר, שנסחר ונמדד על פי שווי השוק ( 2015 Brown ) . ההסחרה קשורה קשר הדוק להפרטה של הסיכונים החברתיים . כלומר, על בני האדם מוטל "לקנות" את ההגנה מפני סיכונים שהם חשופים להם מתוקף השתתפותם בשוק העבודה ( כגון אבטלה, מחלה או נכות ) או במסגרת קיום משפחה בחברה קפיטליסטית ( כגון גירושים ) . מאפיינים אלו קשורים קשר הדוק לתפיסה האונטולוגית הניאו-ליברלית, שלפיה הסובייקט הוא הומו-אקונומיקוס, היינו עצמי יזם, השואף להשביח את הונו האנושי ( 2008 Foucault ) . היזמות בהקשר זה פירושה פעולה ודמיון, והפרט היזם הוא אדם חסר מנוח המסוגל לחזות שינויים טכנולוגיים ולאמצם כדי להצליח בשוק עבודה משתנה תדיר ( 2016 Whitworth ) . הניאו-ליברליזם מבכר הצבר הון על פני חלוקה מחדש של ההון, והוא מבצע פיננסיאליזציה של הכלכלה ושל תחומי חיים אחרים, בכלל זה המשפחה ( 2016 Adkins and Dever ) . יתרה מזו, הצרכנות והיכולת לצרוך הופכות לקנה מידה להשתייכות לחברה . תהליכי ניאו-ליברליזציה, בכללם השאיפה להבנות מחדש את היחסים החברתיים לאור עקרונות מוטי שוק, חוללו תמורות במבנה המעמדי בחברות פוסט-מודרניות . תמורות אלו באות לידי ביטוי בין השאר בניעוּת כלפי מעלה של קבוצות אשר בעידן מדינת הרווחה הקיינסיאנית נמנו עם מעמד הפועלים, ולעיתים בניעוּת כלפי מטה של בני מעמדות הביניים הישנים . מעמדות הביניים החדשים חבים את הניעוּת החברתית שלהם למבני הזדמנויות שנוצרו על ידי ההפרטה, ההתפתחות של טכנולוגיות תקשורת חדשות והתפשטות הסובייקטיביות הניאו-ליברלית — בעיקר התפשטות האינדיווידואליזם והאתוס של העצמי היזם . התפתחויות אלו הפכו את סגנון החיים של מעמד הביניים — במונחים של צריכה, תרבות ודיור — למושא של כמיהה ( 2012 . Heiman et al ) . יש הטוענים כי אחד מסימני ההיכר של הניאו-ליברליזם הוא התמוססותן של זהויות קולקטיביות, ובהן הזהות המעמדית ( 2009 Lazzarato ) , ומנגד היווצרותו של מדרג של הבדלים אינדיווידואליים ( 2018 Dean ) . ואולם, כפי שגם נראה בספר, מתברר כי מעמדות הביניים החדשים מאמצים את האינדיווידואליזם בלי לזנוח את זהויותיהם הקולקטיביות — בעיקר זהויות המבוססות על אתניות ולאומיות . במילים אחרות, במקום היטמעות במעמד הביניים הוותיק ( הלבן בדרך כלל ) , מעמדות הביניים החדשים במדינות המערב נוקטים אסטרטגיה שקרן לייסי מכנה "היטמעות אסטרטגית" : סימון גבולות שמטרתו מצד אחד להצביע על דמיון בינם ובין מעמד 4 . 2018 Amable 2011 ; Mirowski 2013 ; Dardot and Laval
|
|