|
|
עמוד:10
10 מרחבי ניאו-ליברליזציה בישראל : כלכלה פוליטית, אתניות, דת ומגדר בין ליברליזם לניאו-ליברליזם כאמור, ספר זה יוצא מנקודת הנחה שהניאו-ליברליזם הוא תופעה רבת-פנים, גמישה ולא אחידה . אך כדי להציב תשתית איתנה לדיון, חשוב לעמוד תחילה על כמה מסימני ההיכר המוסכמים שלו, ובתוך כך להבחין בינו ובין הליברליזם הקלאסי . סימני ההיכר האלה מקובלים על כלל הגישות הביקורתיות, גם אם כל 3 בראש ובראשונה, הניאו-ליברליזםגישה מבליטה ממדים אחרים של התופעה . מאופיין במרכזיותו של השוק . גם היחסים החברתיים בו מושתתים במידה רבה על הגיון השוק . לעומת הליברליזם הקלאסי, ששאף להציב גבול בין המדינה לבין השוק, ושבו השוק נתפס כישות טבעית, לפי הניאו-ליברליזם השוק, והכלכלה בכלל, אינם תופעות טבעיות . השוק הוא הבניה פוליטית וחברתית, והוא מתקיים במסגרת מוסדית שלא רק מבנה אותו, אלא גם משמרת ומתחזקת אותו דרך קבע באמצעות הסדרים חוקיים הכובלים את ידיהם של פוליטיקאים ( בכך מנוגד הניאו-ליברליזם לדוקטרינת הלסה-פר ) . ההגות הניאו-ליברלית לסוגיה גורסת כי השווקים הם תולדה של מאמץ פוליטי מכוּון . אשר על כן, התגייסותה של המדינה לפרויקט, כסוכן מרכזי המעצב את היחסים החברתיים בה בתבנית השוק, היא חיונית . מהלך זה מחייב טרנספורמציה של המדינה באמצעות מכשירי מדיניות טכנו-ניהוליים — דוגמה לכך היא גישת הניהול הציבורי החדש — וכן יצירת שותפויות בין המדינה לבין המגזר העסקי ( 2018 Mirowski 2013 ; Davies ) . הבניית המדינה באמצעות מכשירים טכנו-ניהוליים משנה את הארכיטקטורה הפנימית שלה : היא מתיקה את העוצמה מספֵרות שנתפסות כנגועות בפוליטיקה אל ספרות לא פוליטיות כביכול, או ספרות החסינות להשפעתם של אינטרסים צרים . תהליך זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתעצמותם של משרדי האוצר ושל בנקים מרכזיים, וכן בהקמת מוסדות לא נבחרים ( 2018 Davies ) . על פי ראייה זו, למדינה תפקיד מרכזי בתהליך הניאו-ליברליזציה . עוד הבדל בין הניאו-ליברליזם לבין הליברליזם הקלאסי הוא סוג היחסים המתקיימים בשוק . לעומת הליברליזם, שהדגיש את יחסי החליפין, הניאו-ליברליזם מגדיר את יחסי השוק במונחים של תחרות חופשית בין פרטים . לתחרות תפקיד כפול : האחד הוא הגברת היעילות של המערכת הכלכלית, והאחר הוא תִגמול בני האדם על פי כישוריהם, ולא לפי השתייכותם לקבוצות מסוימות, בהן קבוצות המבקשות להגן על עצמן מפני החופש והתחרות . השוק התחרותי אמור להבטיח את מימוש החירות — וחירות פירושה היכולת של פרטים אוטונומיים ורציונליים לשפר את מצבם באמצעות תחרות עם פרטים אחרים . תפיסה זו של החירות קשורה בטבורה לאינדיווידואליזם, שכן מימוש החירות מותנה ביכולת של הפרט להגדיל את מערך האפשרויות העומד לרשותו, וגם לקבל על עצמו סיכונים הכרוכים 3 . 2018 . Larner 2000 ; Mudge 2008 ; Centeno and Cohen 2012 ; Birch 2017 ; Cahill et al
|
|