|
|
עמוד:14
14 | ארנה שמר ומנחם טופל למותנות בתנאים מוגדרים ובירוקרטיות יותר . יחסי הקִרבה היומיומיים מפחיתים אף הם סיוע בשילוב ובקבלה, אך מצד אחר הם גם פחות מבדלים ומדכאים . הכלה והדרה בקהילה שיתופית — משמעותה של חברות שותפות, שיתוף והשתתפות נחשבים לפרקטיקות מרכזיות בקידום הכלה . השתתפות של אנשים בחיים חברתיים, תרבותיים ותעסוקתיים, כמו גם השתתפות מקומית- אזרחית של אנשים בהשפעה על חייהם, מעידות על היותם חלק אינטגרלי מסביבתם . משום כך, קהילה שאורחות חייה שיתופיים אמורה, לכאורה, להיות קרקע יציבה וטבעית של הכלה . אולם, היות הקהילה שיתופית לא רק שאינו מעיד על מנגנוני הכלה טבעיים ומפותחים, אלא אף מעיד על קיומן של פרקטיקות הדרה מסוגים שונים, כשם שמעידים המאמרים בספר זה . למעשה, נראה שיש בהכלת השונות איום על המרקם השיתופי . לפיכך, לא מפתיע שהספר רווי בפרקטיקות של הדרה והכלה, המופיעות בו לסירוגין וגם בכפיפה אחת . המפגש עם נושא ההכלה וההדרה, שאפשרו לנו המאמרים בספר זה, מציג כמה פרקטיקות קהילתיות, המתקיימות במישור הפורמלי של היחסים בקהילה ובמישור היחסים הבלתי פורמליים . אפשר לספר זאת גם באמצעות ההמשגה של החברות בקיבוץ ( membership ) , המעוגנת בהסדרים חוזיים, לבין החברות ( friendship ) , המבטאת את מערכות היחסים הבין-אישיות היומיומיות בקהילה . באשר לחברות החוזית, מעידים המאמרים על הסדרים ותקנונים המנתבים את הכניסה והיציאה מההשתייכות לקיבוץ . מאמרים אלו מלמדים כיצד הקיבוץ בונה גדרות סימבוליות, המאפשרות להרחיק אנשים מסוימים, כמו גם כיצד הקיבוץ פותח שערים סימבוליים כדי להכליל לתוכו . אפשר לראות זאת במאמר העוסק בוועדת הקבלה לקיבוץ ובתקנון הקבלה ובמאמרים על הערבות ההדדית ועל חוזה "אהדה" כלפי חברים ובנים עם מוגבלות . במישור הפורמלי יש גם מאמרים המספרים את סיפורם של ה"בתים לחיים" בקיבוץ, כשם שמעידים חברי הרדוף והדיירות מ"בית לחיים" . יוזמת הקיבוצים להזמין לתוך מרחבי חייהם אנשים חיצוניים עם מוגבלות וצרכים ייחודיים דורשת התקשרות חוזית עם משרדי ממשלה, עם עמותות ועם אפוטרופסים, התארגנות כלכלית ופיזית והסדרת אורחות חיים בהתאם . כל המאמרים הללו מעידים על הכוח השיתופי של הקיבוץ כקהילה מאורגנת, ששומרת על צביונה . עיגון ההכלה בהסדרים, כמו גם עיגון ההדרה בפרקים האלה, נעשה בהחלטות המתקבלות במנגנונים הדמוקרטיים של הקיבוץ, כמו אספות הקיבוץ וועדותיו, או בהנהלות שלו . עם זאת, הפרטת החיים הקיבוציים וערעור הניהול הדמוקרטי, שגרמו מנהלים טכנוקרטיים ( טופל, 2005 ) ועל ידי שימוש מניפולטיבי במנגנוני השיתוף ( שמר ושמיד, 2006 ) , מפקיעים לא אחת מכוחם של היחידים
|
|