|
עמוד:8
8 מ א מ רי ש ד " ל ה'איגרות' יצאו בדפוס לאורך שנים ארוכות : חמשת הכרכים הראשונים הודפסו החל משנת 1882 , וארבעת הכרכים הנוספים כעשר שנים מאוחר יותר . בנימין בן שד"ל, שהיה רופא, אף לא זכה לראות בסיום המלאכה, כשנפטר ( בן 42 ) בשנת 1893 . האיגרות נכתבו רובן בעברית, אך יש גם איגרות באיטלקית, צרפתית וגרמנית . וציטוטים רבים יש בתוך האיגרות, בשפות רבות נוספות : לטינית, יוונית עתיקה, ארמית ( גם ארמית סורית ) ועוד . בינתיים יצא גם הקובץ 'פניני שד"ל' ( 1888 ) , שהקיף חומר נוסף מפרי עטו של שד"ל, ועוד קבצים נוספים . ואז, בשנת ,1913 יצא בדפוס הספר "מחקרי היהדות", שניסה לכנס מתוך העיזבון של שד"ל את השאור שבעיסה . את המאמרים העקרוניים המרכזיים של שד"ל . אלה שהודפסו בעבר ואלה שרק עברו מפה לאוזן . ועוד נחזור בהמשך המבוא לעסוק בבחירת המאמרים שב'מחקרי היהדות' . ומאז – לא פסק שטף האסופות . כל עורך בחר במאמרים אחרים, וגם בארץ ישראל המתחדשת, לא נפקד מקומן . יש בידִי מספר רב של אסופות כאלה : 'פרקים במשנתו של שד"ל' בעריכת הרב מ . ע . הרטום, ( 1968 ) , 'מגילות לבתי הספר – שד"ל, דפים נבחרים ומבוארים', נערך ע"י ד"ר א . בן ישראל ( 1930 ) , 'שד"ל, לקט מתוך כתביו' בעריכת ד"ר אלקושי בהוצאת מ . ניומן ( 1948 ) , 'כתבים' בשני כרכים, בהוצאת ספריית דורות ומוסד ביאליק ובעריכת מ . ע . הרטום ( 1976 ) , 'יד שד"ל' בעריכת יצחק חיים קסטיליוני ( 1895 ) , 'ילקוט שד"ל' בעריכת בנימין קלאר ( בהוצאת שוקן, 1948 ) , 'יסודי תורה ועוד מאמרים', מהדורת א . ז . אשכולי ( בהוצאת מוסד הרב קוק, 1947 ) , 'איגרות אל מ . ה . לעטעריס', בעריכת ישראל זמורה, ( 1943 ) , ובוודאי שישנם עוד קבצים נוספים שנעלמו מעיני . חלק מהחוברות שבות אל אותם מאמרים ואיגרות, חלקן מדגישות את עמדותיו של שד"ל, בנושאים השונים שעל הפרק, והדבר מחייב אותנו לשוב לרגע אל צורת הפצת עמדותיו של שד"ל בתקופתו, וגם לאחריה . שד"ל היה, כאמור, מורה בבית המדרש לרבנים בפאדובה, ושם לימד בעיקר שני נושאים : תורה ומחשבת ישראל . את פירושו לתורה לא הדפיס שד"ל, בעיקר בגלל חסרון כיס . הוא פירסם בחייו רק חלק קטן מפירושיו בספרו 'המשתדל' בשנת 1847 . בניו ותלמידיו הוציאו לאור, אחרי מותו, את הפירוש לתורה ( + התרגום לאיטלקית ) , כרך אחרי
|
יונתן בשיא
|