|
|
עמוד:14
14 אוצר הפרא מוכר . מציאותו של הבלתי מוכר בסביבת חיינו, שנראתה לנו תמיד ברורה כשמש וכמשב הרוח, הגיעה כעת אל נקודת ההיעלמות . האם ניתן לצפות שהיא תיעלם מההתנסות האנושית מבלי שדבר-מה דומה לה ייעלם מהאופי האנושי ? אני סבור שלא . למעשה, ישנה תגובה אנושית אינסטינקטיבית לאובדן חותמות סביבתיות מהותיות, וההיסטוריה מלאה בדוגמאות לכך . הציד, למשל, היה עובדה מהותית בחייהם של כל השבטים הנוודים . פעם אחר פעם אנו רואים כיצד בכל אותם מקומות שבהם השבטים הללו כבשו את האדמה, השתלטו על אזורי חקלאות, התיישבו והפכו לבני תרבות, אף שלא נזקקו עוד לציד, המשיכו בכל זאת לצוד בתור ספורט ובתור שכזה השתמר עד היום ענף הציד, שמונה עשרה מיליון חסידים באמריקה בלבד . זוהי אותה תגובה נוכח אובדן ההרפתקה שביציאה אל עבר הלא נודע שמביאה מאות אלפי טיילים לפצוח מדי שנה במסע, במשלחות קטנות, אם ברגל, אם ברכבות ואם בסירות קאנו, אל פיסות משונות ואקראיות של שממה פראית שנותרו לעת עתה, למרות הכול, בין אזורי "הפיתוח" והמסחר . אלו הרפתקאות צנועות, כמובן, בהשוואה להרפתקאותיהם של חנון, או של לואיס וקלארק . 6 גם חובב הציד 6 [ “משלחת לואיס וקלארק“ ( The Lewis and Clark Expedition ) היתה המשלחת היבשתית הראשונה שחצתה את אמריקה הצפונית ממזרח לאוקיינוס השקט בשנים 1804 - ,1806 במטרה למפות את האזור ולבסס את ריבונותה של ארצות הברית בו . את המשלחת הנהיגו אנשי הצבא האמריקאי מריוותר לואיס ( Lewis ) וויליאם קלארק ( Clark ) , אך הדמות המרכזית במשלחת היתה הגששית הילידית שהצטרפה למסע כמתורגמנית, סקאג׳וויה ( Sakakawea ) ותרמה תרומה מכריעה לא רק לידיעת הטבע וליצירת קשר עם השבטים שפגשו בדרך כי אם גם להישרדותם . ]
|
|