|
|
עמוד:13
פתח דבר | 13 18 בהקשר דומה כתב בכיר לשעבר בקהילת המודיעין הישראלית : לא שלישי . " "איש המודיעין עושה בהם ( בסוכניו ) כרצונו : ברצותו סוחט ומאיים, וברצותו מלטף ומחבק . ובתוכו פנימה רובצת לה ההכרה המאיימת : כל מה שעשה לזולתו, יכול מחר להיעשות גם לו . הוא יודע היטב, וזוכר כל העת, שטרם נולד האדם שאינו בר גיוס, ולכן הוא נזהר ופוחד מאישיותו שלו . . . והשאלה הקשה מכולן : האם זה בכלל אפשרי לסיים את המסע הזה . . . לא כבוגד ולא 19 כנבגד ? " המלאך שהתרסק הפרשייה הטרגית של אשרף מרואן, המכונה "המלאך", היא דוגמה למקרה שבו הבוגד נבגד על ידי מפעיליו . אשרף, חתנו של נשיא מצרים גמאל עבד א-נאצר, היה המקור שמסר לראש המוסד את ההתרעה על פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב- 1973 . מרואן נולד בשנת 1944 למשפחה מיוחסת ואמידה . סבו היה איש דת מכובד ואביו קצין צבא בכיר . הוא היה תלמיד מוכשר שהתקבל לעתודה האקדמית, הוסמך כמהנדס כימיה ועבד בתעשייה הצבאית . מרואן ניהל חיי הנאה ומותרות . את מונא, בתו של גמאל עבד א-נאצר, הכיר במועדון ספורט 20 נוכח מוצאו המיוחס ונישואיו לבתו של נאצר, יוקרתי, והשניים התחתנו . הוא ציפה לגדולות ולנצורות, אך הוצב במשרה שולית בארמון הנשיאות וחש מתוסכל ממעמדו הנחות בעיני חותנו הכול-יכול . הוא אמנם נהנה מחיי רווחה עם רעייתו, אך חש כי אינו זוכה לאפשרויות לממש את יכולותיו ואת כישוריו . בשנת 1968 , אחרי המפלה המצרית במלחמת ששת הימים, עברו בני הזוג להתגורר בלונדון, שם למד מרואן לתואר שני בהנדסה כימית . חיבתו הרבה להימורים דרדרה אותו לחובות . הוא ביקש וקיבל תמיכה משֵיח' כווייתי, אולם השמועות על כך הגיעו לארמון הנשיאות בקהיר והזוג הצעיר הצטווה לשוב למצרים . עם זאת, מרואן הורשה לצאת לגיחות קצרות ללונדון כדי להשלים את לימודיו . בקיץ 1970 , בהיותו בן עשרים ושש, נקט מרואן יוזמה שקבעה את מסלול חייו ואת אחריתו . הוא פנה לשגרירות ישראל בלונדון וביקש להיפגש עם נציג המודיעין . פנייה זו לא הניבה קשר, בגלל כשל בהעברת הפרטים לגורמים
|
|