פתח דבר

עמוד:13

פילוסופיה של הטכנולוגיה 13 בתחומי ההתמחות ) , על פי התפיסה שהטכנולוגיה היא יישום מדעי, דבר שגורר השלכות חברתיות . אין דיון פילוסופי השואל למה ומדוע או מטיל ספק בגישות בתחומי ובשיטות הלימוד, או בהיבטים אחרים . בלימודי הניהול, בתי הספר למינהל עסקים באוניברסיטאות נמצאים במעמד דומה לבתי הספר בתחומי הטכנולוגיה . התפיסה הרווחת בהם היא תפיסה של ניהול מדעי, שמעיקרה היא ניהול טכנו‑‑חברתי, המכשיר יותר לכיוון הטכנוקרטיה . גם כאן, אף על פי שמדובר בתחום הכולל גם את ההיבטים האנושיים והחברתיים על כל מורכבותם, אין דיון פילוסופי מעמיק . בסופו של דבר, הבוגרים שמקבלים הכשרה ניהולית בלימודיהם הם אלו המנהלים את התעשייה, ובכלל מנהלים את חיינו, בתפיסה טכנוקרטית בעיקרה . ניהול זה אינו ממצה את מה שניתן להשיג, לא בתחום הטכנולוגי ובוודאי לא בתחום הניהולי, ובעיקר איננו מקדם פתרון לסכנות ההולכות וגדלות שמציבה הטכנולוגיה בפני כלל המין האנושי . בפירמות בתעשייה, הגישה בעיקרה היא של רציונליות אינסטרומנטלית, גישה המנסה לעשות אופטימיזציה של כאן ועכשיו בכל רגע נתון ובכל היבט, וזאת כאשר מדובר בתעשייה מתקדמת מאוד, שהמשאב העיקרי שלה הוא המשאב האנושי . וכך, החל בחברי הדירקטוריונים, עבור במנהלי החברות וכלה בדרגי הניהול לאורך שדרת הניהול בפירמות, הדגש הוא בעיקר על הרווחיות ברמה הרבעונית ( ומצב מניית הפירמה בשוק ניירות הערך ) , כלומר, בחינה במשקפיים תועלתניות, בראייה קצרת טווח . במצב כזה, כשהניהול בעיקרו טכנוקרטי ובראייה קצרת טווח, ללא ראייה אסטרטגית וללא חזון, לא ניתן לבנות פירמות עסקיות גדלות ופורחות על פני טווחי זמן ארוכים, ולא לתת מענה כנדרש 1 להיבטים החברתיים של הטכנולוגיה . עם תחילת התהוותה של הפילוסופיה של הטכנולוגיה כדיסציפלינה נפרדת, היא התמקדה בהשפעותיה על האדם, החברה

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר