|
|
עמוד:12
ה צעה לסדר 1254 מופחת לשירות נשים בצבא . עם זאת, לפטורים האלה עשויה להיות משמעות נורמטיבית ומעשית עת באים לבחון את הפטורים הניתנים לציבור החרדי, במובן זה שהם מייצגים תופעה רחבה יותר של השלמה עם מודל גיוס שאינו שוויוני במהותו, ומשום שהם מעלים את המחיר החברתי והפוליטי של טיפול מקיף בסוגיית שירות החרדים בצבא . הצעה לסדר זו מתמקדת בערך השוויון ובהשפעתו על שאלת מודל השירות הצבאי בישראל . אנו מבקשים לברר מהם ״גבולות הגזרה״ הנורמטיביים שמציב עקרון השוויון כפי שהוא נתפס בדין הישראלי, במסגרת הניסיון לעצב הסדר חדש באשר למודל השירות הצבאי ושל החלופות האפשריות לו . ההצעה לסדר מבוססת על הנחת העבודה שלא ראוי לקבוע הסדר ארוך טווח לסוגיית הגיוס לצה״ל שיתעלם מסוגיית השוויון, ושהסדר כזה אף לא ייהנה מיציבות משפטית וחברתית . נוסף על כך, ההנחה היא שתפיסת הציבור את האופן שבו כל הסדר שיאומץ מקדם את עקרון השוויון, תשפיע מאוד על יכולתו ליהנות מלגיטימציה ציבורית . זיקה זו אין משמעה שיש מתאם מלא בין מימוש ערכים לתוצאות חברתיות, וייתכן שדי בהגשמה חלקית של ערך השוויון לשם השגת הסדר לגיטימי מבחינה חברתית . מימוש כזה יכול לכלול חציית רף מינימום כמותי . כך לדוגמה, אפשר ליצור הסדר המקיים רמה מסוימת של שוויון, קרי, הסדר החל על חלק ניכר, גם אם לא מלא, של אוכלוסייה המוחרגת כיום ברובה, ושיש בו גם תועלת מסוימת לחברה במישור הצבאי או האזרחי . אפשר להגשים את ערך השוויון גם ביצירת תהליך דינמי של תנועה הדרגתית לעבר מימוש ערך השוויון, גם אם נראה שבעתיד הנראה לעין לא יהיה אפשר לממש את האידאל במלואו . למעשה, גלגוליו של חוק טל ושל חוקי הגיוס שבאו במקומו מבוססים על רעיונות דומים של ציפייה לשיעור גיוס גבוה יחסית, אך לא מלא, בקרב האוכלוסייה החרדית, והתקדמות הדרגתית לעבר יעד זה . מודלים אלו נכשלו, מסיבות מגוונות, לרבות בשל הבעיות הטמונות במאפיינים מסוימים של מודל הפעולה וקשיי היישום והאכיפה הנלווים למודל . הסבר אפשרי נוסף שמחקר זה יבחן הוא שהמודלים שנוסו עד היום — כפי שייושמו הלכה למעשה — לא שיקפו במידה מספקת את עקרון השוויון, וכי השילוב בין בעיית האפקטיביות שנלוותה ליישומם לבין בעיית הלגיטימציה שממנה הם סבלו הוביל לקריסתם .
|
|