|
עמוד:13
היי – טק כערוץ למוביליות בין – דורית 13 בית מרבעון ההכנסות התחתון . יותר מזה, רק % 5 מכלל האנשים ממשקי בית שהשתייכו לרבעון ההכנסות התחתון השתלבו בהיי-טק, ובתוך קבוצה קטנה זו הייצוג של נשים, חרדים וערבים נמוך עוד יותר . כאמור, חלק מפערים אלה נובע כנראה מכך שמשרות רבות בהיי-טק מצריכות השכלה ספציפית בתחומים מדעיים והנדסיים . כך למשל, לאנשים שהגיעו ממשקי בית שהשתייכו לרבעון ההכנסות התחתון ושלמדו תוארי STEM יש סיכוי גבוה בהרבה להיות מועסקים בהיי-טק לעומת אנשים בעלי תעודת בגרות בלבד ( בפער של יותר מפי 5 , תלוי במוסד האקדמי ) . כמו כן, הסיכוי של אנשים מרקע כלכלי חלש שעברו הכשרה מקצועית במה"ט ( המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע ) להשתלב בהיי-טק גבוה בהרבה ( פי 6 . 2 ) . באופן מפתיע, אולי, מצאנו שבקרב אנשים מרקע כלכלי חלש, מספר היחידות בתעודת הבגרות באנגלית ובמתמטיקה מתואם ברמה דומה עם הסיכוי להשתלב בהיי-טק . ובהרחבה, מצאנו שמאפיינים דמוגרפיים מסבירים כשליש מהפער בתעסוקה בהיי- טק בין אנשים מרקע כלכלי חלש לאנשים מרקע כלכלי חזק ושמאפייני ההשכלה מסבירים כ- % 80 משארית הפער . כאשר משווים אנשים מרקע כלכלי חלש בעלי השכלה דומה, מגלים שהסיכוי של יהודים לא-חרדים ממוצאים שונים ( אשכנזים לעומת מזרחים, אנשים שמוצאם מעורב או יוצאי ברית המועצות לשעבר ) כמעט זהה . כלומר, להשכלה כוח הסברי גדול לחלק מהפערים האתניים במידת ההשתלבות בהיי-טק . עם זאת, הפערים בין גברים לנשים ובין יהודים לערבים נותרים גדולים גם עבור אנשים בעלי השכלה דומה . אפילו כאשר מגבילים את המדגם לאנשים שעשו מבחן פסיכומטרי ולאנשים שהתא המשפחתי שלהם דומה, הפערים נותרים בעינם . כלומר, את הפערים המגדריים בהיי-טק, כמו גם את הפערים בין המגזרים, ניתן להסביר באופן חלקי מאוד באמצעות ההבדלים בהשכלה בין הקבוצות . בחלק האחרון של המחקר ננסה לבחון גורמים נוספים להסבר התופעה . להלן נפתח בתיאור הנתונים שעליהם מתבסס המחקר . אחר כך נציג בקצרה את הממצאים הנוגעים למוביליות כלכלית בין-דורית בישראל . משם נעבור להצגת ממצאי התעסוקה בהיי-טק : תחילה הממצאים בעניין הזיקה בין עבודה בתעשיית ההיי-טק ומוביליות כלכלית כלפי מעלה, ואחר כך הממצאים בעניין הגורמים המסייעים לאנשים מרקע כלכלי חלש להשתלב בהיי-טק . לבסוף ננתח את הפערים המגזריים והמגדריים בתעסוקה בענף . בפרק האחרון נסכם את עיקרי הממצאים ונדון בהשלכות המדיניות הנובעות מהם .
|
|