|
|
עמוד:12
12 דוח מחקר כדי לספק מענה לשאלות הללו מחקר זה בוחן את ההשתלבות של ישראלים מרקע כלכלי חלש בתעשיית ההיי-טק . וליתר דיוק, אנו מתמקדים בישראלים שגדלו בבית שהכנסת ההורים בו הייתה ברבעון התחתון של התפלגות ההכנסות במשק ומנתחים את המאפיינים של מי שהצליחו להשתלב בהיי-טק לעומת מי שלא הצליחו . גורם חשוב ביותר בניתוח זה הוא כמובן ההשכלה של האנשים — כלומר, תחום ההשכלה או ההכשרה שלהם וסוג המוסד שלמדו בו – בשילוב עם גורמים כמו אזור מגורים, מוצא אתני ורמת דתיות . הניתוח אינו מניח ערוץ התקדמות יחיד לכלל הישראלים . תחת זאת הוא בוחן באופן פרטני את מאפייני המשתלבים בהיי-טק מקבוצות אוכלוסייה נבדלות . המחקר מתבסס על מאגר נתונים ייחודי המכיל מגוון רחב מאוד של משתנים על יותר מ- 400 אלף אנשים, בין היתר מידע על הכנסות הוריהם . הדבר מאפשר לבחון את הקשר בין נקודת המוצא הכלכלית של אנשים לבין מידת השתלבותם בשוק העבודה בכלל, ובתעשיית ההיי-טק בפרט . את הנתונים הללו — למעלה מ- 1,500,000 תצפיות המכסות כמה עשורים — ניתחנו באמצעות מתודות מתקדמות, ובכללן שיטות של לימוד מכונה ( machine learning ) . הניתוח בשיטות אלה סיפק לנו תובנות חשובות . ראשית, הממצאים מלמדים שתעסוקה בהיי-טק מתואמת במידה חזקה עם ניעות כלכלית מעלה . דירוג ההכנסה של אנשים שבאו ממשפחה במצב כלכלי חלש ( כלומר, צאצאים של הורים מרבעון ההכנסות התחתון ) העובדים בהיי-טק גבוה בממוצע ב- 17 אחוזונים מזה של אנשים שהרקע המשפחתי ומאפייני ההשכלה שלהם דומים והם מועסקים בענפים אחרים . ועוד : הסיכוי שאנשים מרקע כלכלי חלש יטפסו מרבעון ההכנסות התחתון לרבעון ההכנסות העליון הוא % 52 , לעומת % 11 בלבד בקרב אנשים מרקע כלכלי דומה שאינם עובדים בהיי-טק . עם זאת, ניכר מהנתונים שהכניסה לתעסוקה בהיי-טק אינה נגישה באופן שווה לפרטים מרקע כלכלי חלש . כצפוי, רוב המועסקים בהיי-טק ( כ- % 55 ) הם בעלי השכלה גבוהה במקצועות Science, Technology, Mathematics, and ( STEM Engineering — מקצועות הליבה במדעים : מדע, טכנולוגיה, מתמטיקה והנדסה ) או במקצועות תובעניים אחרים שבהם ציון הפסיכומטרי הממוצע של הבוגרים גבוה . אך דרישות אלה מתבטאות בייצוג שונה בתכלית בהיי-טק לאנשים מרקע כלכלי חלש . כך למשל, מצאנו ש- % 70 מהמועסקים בענף הגיעו ממשקי בית שהשתייכו לחציון ההכנסות העליון, לעומת % 10 בלבד שהגיעו ממשקי
|
|