|
|
עמוד:9
9 שאדם השלים, כך גדל הסיכוי שלו להיות מועסק בהיי-טק . קשר זה אינו לינארי : הקפיצה בסיכויים במעבר מ- 4 ל- 5 יחידות גדולה מזו שבמעבר מ- 3 ל- 4 יחידות . ( 7 ) השכלה מסבירה חלק ניכר מן הפערים בתעסוקה בהיי-טק בין עובדים מרקעים כלכליים שונים, אך לא את הפער היהודי-ערבי או את הפער המגדרי . ( 8 ) מאפיינים דמוגרפיים מסבירים כשליש מהפער בתעסוקה בהיי-טק בין אנשים שגדלו במשקי בית מרבעון ההכנסות התחתון לעומת מי שגדלו במשקי בית מהחציון העליון ; מאפייני ההשכלה מסבירים כ- % 80 משאר הפער בתעסוקה בהיי-טק . כמו כן, כאשר משווים יהודים מרקע כלכלי חלש בעלי השכלה דומה, ניכר של מוצא אין השפעה על סיכויי ההשתלבות בהיי-טק . ( 9 ) הפערים בין גברים לנשים ובין יהודים לערבים נותרים גדולים גם כאשר מצמצמים את המדגם לאנשים שעשו מבחן פסיכומטרי ולאנשים שהתא המשפחתי שלהם דומה . ספציפית, הסיכוי של יהודי מרקע כלכלי חלש להיות מועסק בהיי-טק גבוה פי 3 . 8 מהסיכוי של ערבי מרקע כלכלי דומה ; גם לאחר פיקוח על מאפיינים דמוגרפיים והשכלה, הסיכוי של אדם יהודי עדיין גבוה פי 5 מזה של אדם ערבי . יותר מזה, הניתוח מראה שלמסלול ההשכלה יש השפעה מועטה מאוד על גודל הפער המגזרי, וגם פיקוח על הציון הפסיכומטרי מצמצמם את הפער אך במעט . ( 10 ) הפערים המגדריים גם הם גדולים . הסיכוי של אישה מרקע כלכלי חלש להיות מועסקת בהיי-טק נמוך ב- % 42 מהסיכוי של גבר מרקע דומה . כאשר משווים נשים וגברים שההשכלה והמאפיינים הדמוגרפיים שלהם דומים, ההפרש גדל ועומד בממוצע על % 50 . ההפרש מצטמצם מעט רק כאשר משווים גברים ונשים ללא ילדים צעירים, אז הוא עומד על % 32 . הממצאים מלמדים כי עבודה בהיי-טק עשויה להיות נתיב למוביליות כלכלית כלפי מעלה עבור אנשים שהגיעו מרקע כלכלי חלש רק אם רכשו השכלה מתאימה, החל בטיב תעודת הבגרות שלהם וכלה במאפייני ההשכלה הגבוהה שלהם . ואולם סיכוייהם לרכוש השכלה כזו אינם גדולים — בשל היעדר חינוך איכותי מספק בפריפריה הגאוגרפית והחברתית ובגלל השקעה בלתי מספקת בהעדפה מתקנת במערכת החינוך באופן שיגדיל את שוויון ההזדמנויות לאוכלוסיות שתנאי הפתיחה שלהן ירודים . לצד זאת, בקרב האוכלוסייה הערבית ניכר שגם רכישת השכלה מתאימה מגדילה אך בקושי, אם בכלל, היי – טק כערוץ למוביליות בין – דורית
|
|