|
|
עמוד:14
14 " . . . וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל" ( בראשית ג, ו ) . " . . . וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" ( בראשית ג, כד ) . פרשנות בשונה מאמנים אחרים, שהפרידו את שתי הסצנות, עיצב מיכאלאנג'לו סצנה כפולה של החטא ועונשו בעת ובעונה אחת . במרכז מזדקר גזע עץ עבות האמור לייצג את עץ הדעת סביבו כרוך נחש מיתי, שחלקו העליון אנושי . הוא מעניק לחוה את הפרי האסור . מאחוריה, מגרש מלאך שמיימי את הזוג הבראשיתי . בשונה מן הנאמר במקרא, שחוה הגישה את הפרי האסור לאדם, דמות כלאיים זו מגישה פרי זה לחוה . אדם מתכבד ונראה כקוטף בעצמו את הפרי . מן העבר השני אדם וחוה מגורשים מגן העדן . קיים שוני בין הזוג האנושי טרום החטא הקדמון ואחריו ; הזוג משמאל, ששפע סקרנות, יוזמה וביטחון, שהתיר לעצמו ליטול מן הפרי האסור בעת הפיתוי, מדדה בעת הגירוש החוצה ללא חמדה, תחת איומי המלאך הדוקר . באגף זה נראים השניים שפופים ומפוחדים . אם משמאל הם הושיטו זרועותיהם בשקיקה ובתחושת אדנות לעבר הפרי האסור, הרי שמימין הם מתנהלים תחת איום . הבעתו השלווה של אדם משמאל מתחלפת בהבעת סבל וכאב בעת הגירוש . זוהרה וביטחונה של חוה שפרשה את גופה לראווה בעת הפיתוי, מומרים בהתכווצות ובהתכנסות מתגוננת בעת הגירוש . מבנה גופה הנשי משמאל הופך מגושם ומסורבל מימין . בשונה מן המקרא, שציין כי, לאחר האכילה מן הפרי האסור וההתוודעות למיניותו כיסה הזוג הבראשיתי את ערוותו, בציור הוא עירום, לפני החטא הקדמון ואחריו . היצירה מתאפיינת במבנה סימטרי . במרכז היא נחצית על ידי עץ עבות . משני עבריה מופיע הזוג הבראשיתי במצבי נפש שונים ; בעת הפיתוי, מימין, הם נראו שאננים ובטוחים, ואילו בעת הגירוש, משמאל, הם מאוימים ושפופים גופנית ונפשית . בה בעת, קיים שוני בין רקעי הציור ; החלק השמאלי עשיר בתצורות נוף מגוונות, כמו, סלעים, דשא ועלוות עץ ירוקה ופורחת, ואילו באזור הגירוש שוררות שממה וריקנות . ככל שהמגורשים מתרחקים מגן העדן, הם מדדים על דשא מצהיב, המזכיר את קללת האדמה לאדם . ייתכן כי סממנים אלה מרמזים על הקשיים הקיומיים הממתינים להם מחוץ לגן . חיבור החטא והעונש ביצירה אחת, יוצר מבנה ייחודי ומעניין .
|
|