|
|
עמוד:11
� ��� �� � 11 שימוש באותיות הכתב העברי , הרי שהבחירה בגופן זה ולא באחר , אף היא משדרת מסר , כמו גם מעידה על התקופה ההיסטורית שבה הדגל נוצר . הגוּפַן פרנק – ריהל ) שבו מודפס הספר הזה ( היה מאז תחילת המאה ה – 20 ) ועד ימינו ( לאות הפופולרית ביותר בפרסומים בשפה העברית . בשנות ה – 30 של המאה שעברה שימשה האות הן את השפה העברית והן את היידיש . באותה תקופה , בארץ ישראל , פיתחו טיפוגרפים גופנים חדשים עבור האלף - בית העברי ; האות חיים , היתה לאות פופולרית , שבה השתמשו בכל פרסום , שמטרתו להדגיש ככל הניתן את המסר הכתוב . האות חיים נבדלת מהאות פרנק – ריהל בנמרצותה ובצורתה המודרנית כביכול , המרובעת , העשויה קווים ישרים , חסרי עיקולים , שעוביים , בניגוד לאות פרנק – ריהל , זהה הן בחלקיהם האופקיים והן בחלקיהם האנכיים . רוב מעצבי הדגלים של השומר הצעיר לא היו מעצבים מקצועיים ; את הטקסטים שקבעו על דגליהם יצרו כמיטב יכולתם בניסיון לחקות את צורתם של שני הגופנים שהוזכרו לעיל . בהקשר זה ניתן לומר , כי ברוב הדגלים של השומר הצעיר שנוצרו בתפוצות מופיע הטקסט העברי באותיות הדומות לפרנק – ריהל ואילו באלה שנוצרו בארץ ישראל — לפני שנת 1948 ולאחריה — נכתב הטקסט באותיות המזכירות את צורתן של אותיות חיים . עניין אחר הקשור בשני הגופנים הללו הוא תפיסה מקובלת בארץ ישראל ובמדינת ישראל , שראתה באותיות הפרנק – ריהל מייצגות את הגולה וגם את הצד הדתי – פולחני של היהדות , ואילו אותיות חיים נתפסו כמייצגות את החלוציות החילונית הארצישראלית והישראלית . אליק מישורי 3 ������������������������ ������������������������ �������������������������� �������������������������� ������������������������ ������������������� ������������������ 1989 Mexico, Summer Camp in Las Palmas, 1989 ( two sides ) ; Side 1 : bearded Jewish man, wrapped in a tallit , next to “tablets” with details of the camp ; Side 2 : emblem of Hashomer Hatzair
|
|