|
|
עמוד:13
13 מבוא התפשטות הכלכלה מוּנעת הפחם היא סיפור מסועף ומלא תפניות . הוא החל בתחילת המאה התשע-עשרה באיים הבריטיים, נמשך מסביבות אמצע המאה במזרח התיכון, בהודו ובסין, והגיע לשיאו בתלות עולמית בדלקי מאובנים מאז תחילת המאה העשרים . הסיפור הזה נושא לקחים חשובים בדבר היתכנותם של מעברי אנרגיה נקיים : הוא מראה שלמעבר חד וחלק למקורות אנרגיה חדשים אין למעשה תקדימים היסטוריים, ושעד כה אימוץ מקורות אנרגיה חדשים אומנם הגדיל את הסל הכולל של מקורות האנרגיה ויצר מצג של שינוי, אך בדרך כלל דווקא הגביר את התלות בכוחות הישנים במקום להפחיתה . אם כן, יש חשש שאנו מספרים לעצמנו סיפור מוטעה לחלוטין על תנועה מכוח לכוח, ממקור אנרגיה אחד לאחר, ושהלכנו שבי אחר מקסם שווא שנוטע בנו תחושת ביטחון מזויפת ומחזק דחיינות המונעת מאיתנו לפעול במהירות ובנחישות מתוך הכרה שמה שלא נעשה היום יהיה קשה כפליים לעשות מחר . מקורותיו של הסיפור המוכר על המעבר מכוח לכוח נמצאים בכתביהם של היסטוריונים בריטים דוגמת ארנולד טוֹינבי, בני המאה התשע-עשרה שחוו את המהפכה התעשייתית על בשרם . זהו נרטיב שנדבכים חשובים שלו ממשיכים להתקיים עד היום . לפי נרטיב זה, לפני העת החדשה התבססה החברה האגררית על כוחות המים והרוח, ובעיקר על כוחות שריריהם של בעלי חיים ובני אדם, שעסקו בעבודה פיזית מאומצת . אולם במהלך פלאי של דאוס אקס מכינה, משטר האנרגיה הטרום-מודרני הזה הוחלף בעידן המהפכה התעשייתית בכלכלת הפחם, וזו העלתה את האנושות על מסלול חדש לחלוטין עם המצאת מנוע הקיטור . לפי הסיפור הזה, הטכנולוגיה החדשה ביטלה לחלוטין את הצורך בכוחות סוס או אדם וחסכה עמל ויזע . בגרסאות הביקורתיות יותר של הסיפור, עולם הפחם לא היה גן של ורדים ; הוא זוהה לעיתים קרובות עם עבודת ילדים נצלנית במכרות ובפסי ייצור מנוכרים . אולם כך או כך, העידן התעשייתי המפוחם מחה בסערה כל זכר לעולם האתמול המנומנם . העלילה מסתבכת במאה העשרים, שבה חלה לכאורה תפנית חדה נוספת במסילת ההיסטוריה, כאשר הכלכלה העולמית החלה להתבסס על נפט במקום על פחם, ועל מנועי בעירה פנימית במקום על מנועי קיטור . אז, כך מספרים לנו, נטשה האנושות את הפחם ואימצה אל ליבה בחום את הנפט, והוא היה לכוח המניע העיקרי של דהרת המאה העשרים . אבל גם הקִדמה המתודלקת בנפט לא הייתה בהכרח דבר
|
|