|
|
עמוד:13
13 נַפְשִׁי הַחַיָּה, הַדְּבֵקָה בָּאָרֶץ . זָקֵן הָעָם – אֱלֹהָיו זָקְנוּ עִמּוֹ ! רְגָשׁוֹת נִצְמָתִים בִּידֵי חִדְלֵי-אוֹנִים, קָמוּ לִתְחִיָּה מִמַּסְגֵּר מְאַת דּוֹרוֹת . אוֹר-יָהּ לִי ! אוֹר-יָהּ ! בִּי קוֹרֵא כָּל גֶּרֶם, חַיִּים, הוֹי חַיִּים ! עַל עֶצֶם כָּל עוֹרֵק . אוֹר-יָהּ וְחַיִּים ! וָאָבֹא אֵלֶיךָ . בָּאתִי עָדֶיךָ . מוּל פִּסְלָךְ אֶקֹדָּה . פִּסְלְךָ – סֵמֶל הַמָּאוֹר בַּחַיִּים ; אֶקֹּד, אֶכְרָעָה לַטּוֹב וְלַנַּעֲלֶה, לַאֲשֶׁר הוּא נִשָּׂא בִּמְלֹא כָּל הָעוֹלָם, לַאֲשֶׁר הוּא נֶהְדָּר בִּמְלֹא כָּל הַבְּרִיאָה, לַאֲשֶׁר יֵשׁ מְרוֹמָם בְּסוֹד-סוֹדוֹת הַיְצִירָה . אֶכְרַע לַחַיִּים, לַגְּבוּרָה וְלַיֹּפִי, אֶכְרַע לְכָל שְׂכִיּוֹת-הַחֶמְדָּה, שֶׁשָּׁדְדוּ פִּגְרֵי אֲנָשִׁים וּרְקַב זֶרַע אָדָם, מוֹרְדֵי הַחַיִּים מִיַּד צוּרִי שַׁדַּי, אֵל אֱלֹהֵי מִדְבְּרוֹת הַפֶּלִי, אֵל אֱלֹהֵי כּוֹבְשֵׁי כְּנַעַן בְּסוּפָה – , וַיַאַסְרוּהוּ בִרְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִילִין… -
|
|