מבוא

עמוד:9

הביאו את השמש : מבטים לבנטיניים 9 שישים ושתיים, שנה אחת בלבד לאחר שיצא לאור קובץ מסותיה ממזרח שמש ( 1978 ) , 3 הותיר חלל בזירת הכתיבה של דור שלם, דור הלבנטינים . היה זה דורם של הורינו והורי הורינו, שהיו נטועים תרבותית ורגשית בלבנט, בארצות האסלאם ואף בארץ ישראל, וחיו והתנהלו במרחב ביניים, בנקודת ההצטלבות שבין התרבות האסלאמית והערבית לזו האירופית והמערבית, ובין המזרח למערב בכלל . דור הלבנטינים חי בטבעיות וכדבר שבשגרה באוניברסליזם רב-קולי רב-תרבותי ורב-דתי . לדור הזה הקדישה כהנוב את הפרק "דור הלבנטינים" ( The Generation of Levantines ) , הפרק הראשון והמכריע בקובץ ממזרח שמש, שעומד בבסיס הפרויקט הרעיוני, ההגותי, הספרותי והפילוסופי הכהנובי בכללותו ושהיה לסימן ההיכר הספרותי של המְחַברת . הטקסטים באסופה שלפנינו נעים בגמישות בין שדות שונים, תחומי ידע, קטגוריות ומגוון מופעים, בין ההווה לעבר, ואף לעתיד . בחטיבה הפותחת, יוצרים לבנטינים, נכללים מאמרים של כותבים המבקשים להנכיח מחדש גיבורי תרבות לבנטינים, קלסיקונים השייכים לדור זה, ואת יצירותיהם . יוסי יונה תרגם מערבית את המחזה הקומי הכלה מאלכסנדריה, מחזה פרי עטו של יעקב צנוע ( يعقوب صنوع , 1839 – 1912 ) , איש רוח, פובליציסט ומחזאי הנחשב לאב הרוחני של התיאטרון המצרי המודרני ולאחד ממייסדי התיאטרון הערבי המודרני . צנוע, יהודי יליד קהיר העות'מאנית, בנם של אם מצרייה ואב איטלקי שהיגר למצרים, רכש את השכלתו הספרותית והאמנותית בליבורנו, איטליה . את רוב ההצגות שתרגם מאנגלית, צרפתית ואיטלקית העלה בתיאטרון אל-אזבקיה, השוכן צפונית-מזרחית לכיכר תחריר . יונה מוסיף קווים לדמותו של האיש, שהיה מגדולי אנשי הרוח היהודים שפעלו במפנה המאה העשרים בהקשר היסטורי, תרבותי ופוליטי מובחן, ומצביע על תרומתה הייחודית של פעילותו האינטלקטואלית – פעילות המקיימת זיקה אינטימית למזרח התיכון ולתרבותו מחד גיסא, והמנהלת דיאלוג פורה עם התרבות היהודית-אירופית מאידך גיסא . צנוע היה הוגה ויוצר שחש, בלשונו של יונה, בן בית בשתי התרבויות גם יחד . הוא לא בחן את

הוצאת גמא


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר