|
|
עמוד:14
אסתר מאיר-גליצנשטיין 14 ובו סיפר כי ראה בפרהוד את התחלת הסוף, ואת הגזרות בשנים 1948 - 1949 הוא כינה 10 'הפרהוד החדש' . כינונו של הנרטיב היהודי-עיראקי על אחריות ישראל להטלת הפצצות ועל הקשר שלהן לעליית ההמונים לישראל כיצד, אם כך, התפתחה הטענה שאירועי הטרור היו גורם עיקרי לעזיבת ההמונים וכיצד היא הייתה לנרטיב נפוץ ומקובל כמעט ללא עוררין הניצב נגד הנרטיב הציוני הממסדי ? 11 את ההסבר לאימוץ הנרטיב הזה יש לחפש בנסיבות המיוחדות של שלהי ,1951 לאחר שיהודי עיראק, אלה שהמתינו לעלייה ואלה שכבר עלו לישראל, נחשפו לדיווחים בתחנות הרדיו הערביות ובתקשורת הישראלית בערבית על המשפטים שהתרחשו באותה העת בבגדאד . הטענה שמדינת ישראל אחראית לפיגועים התקבלה על דעתם של העולים מכיוון שעוד לפני המשפט היו שמועות על מעורבות ישראל באירועי הטרור . בעבור עולים-פליטים אלו, שרבים מהם הצטערו על שעזבו את עיראק, טענה זו הטילה על השלטון בישראל את האשמה במצבם הקשה בעקבות האובדן של המקום והרכוש שהיו להם והמעבר לחיים במעברות בישראל . היא נתנה מענה לטראומת ההגירה של יהודי עיראק : האשְמה לאסון העקירה הוטלה על ראש הממשלה ושר הביטחון בן-גוריון, משום שהוא נתן את ההוראות, ועל בן פורת, משום שהוא היה האחראי על ביצוען . ואילו שני הפעילים הציונים בצרי וצאלח נתפסו בנרטיב זה כטרוריסטים שרצחו ופצעו יהודים, אבל גם כקרבנות של קנוניה ישראלית . רגשות הזעם והכאב של העולים במעברות באו לביטוי בסקירה שנשלחה למשרד החוץ על הוצאתם להורג של בצרי וצאלח, ובה דווח על 'רגשות שמחה לאיד' ועל תגובה במילים : 'זוהי נקמת אלוהים מהתנועה שהביאתנו עד הלום' . 12 תפיסה זו הייתה לעובדה היסטורית בדברים שכתב סמיר נקאש, הסופר היהודי העיראקי שנמנה עם העולים : 'אז נכנסה לתמונה היישות הציונית, ששלחה את סוכניה להטיל פצצות [ . . . ] אני זוכר שהציוני בן-גוריון הגיב על מעשי טבח אלה באמרו : ייהרגו עשרה יהודים עיראקים ובמקומם יבואו 10 יצחק בר-משה, שני ימים ביוני , אגודת האקדמאים יוצאי עיראק, [ חמ"ד ] ,2013 עמ' 257 - 259 . על האווירה העוינת בבגדאד, שכללה עימותים פיזיים עם נערים מוסלמים, ראו צבי גבאי, מבגדאד לנתיבי הדיפלומטיה , אגודת האקדמאים יוצאי עיראק, ירושלים ,2013 עמ' 34 - 39 . 11 לתיאור מפורט של היקף התופעה ראו יהודה, בייסורי גאולה , עמ' 208 ; שלמה הלל, רוח קדים : בשליחות מחתרתית לארצות ערב , עידנים וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תל אביב ,1985 עמ' 339 . חלק ניכר משני ספרי הזיכרונות שכתב בן פורת ( לבגדאד וחזרה : סיפורו של מבצע עזרא ונחמיה , ספרית מעריב, אור יהודה 1996 ; מארץ הולדת לארץ מולדת : פרקים מחיי , טפר, תל אביב 2018 ) ייוחד להפרכת הטענה והנרטיב הללו . לדיון נרחב על העמדות השונות בוויכוח על זהותם של מטילי הפצצות ועל הקשר בין הטלת הפצצות ובין היקף העלייה לישראל ראו ראובן שניר, ערביות, יהדות, ציונות : מאבק זהויות ביציאתם של יהודי עיראק , מכון בן-צבי, ירושלים תשס"ה, עמ' 445 - ,446 הערה 117 . 12 יהודה שנהב, היהודים-הערבים : לאומיות, דת ואתניות , עם עובד, תל אביב ,2003 עמ' 121 .
|
|