|
|
עמוד:13
פצצות בבגדאד, 1950 - 1951 : היסטוריה ושיח ישראלי 13 בבגדאד, הייתה ונותרה רכיב מרכזי בו . שתיים מן המטרות שנשמעו בעיראק — ערעור הסדר הציבורי וניהול תעמולה נגד עיראק — נעלמו מן השיח הישראלי, ונותרה הטענה השלישית — פעילים ציונים ביצעו אירועי טרור בהוראת ממשלת ישראל כדי לזרוע תבהלה בקרב יהודי עיראק ולהניעם, ואפילו לאלצם, לעלות לישראל, אף שמרביתם היו אזרחים עיראקים נאמנים, לא היו ציונים ולא ביקשו כלל להגר ממולדתם . שינוי אחר שחל בנרטיב : בעיראק הדגש היה ששני הנאשמים בצרי וצאלח הטילו פצצות, ואילו בישראל האשְמה הוטלה על מרדכי בן פורת, מי שעמד בראש הפעילות בעיראק במשך כמעט שנתיים, בין אוקטובר 1949 ליוני 1951 . הסכסוכים שהיו לבן פורת איש מפא"י עם חבריו בתנועה הציונית, שהזדהו עם התנועה לאחדות העבודה ומפ"ם, והסכסוכים הקשים בינו ובין אחדים מראשי הקהילה היהודית בעיראק על אופן קבלת ההחלטות הביצועיות הגבירו את ההאשמות נגדו . הסכסוכים הללו הועצמו בישראל במאבקים הפוליטיים בין מפלגות יריבות והעמידו את בן פורת, שהיה פעיל פוליטי ומאנשיו המובהקים של דוד בן-גוריון, כסמל לשלטון מפא"י . הגיבורים הטרגיים של האירוע — בצרי וצאלח — נשכחו . אם לאירועי הטרור בבגדאד אכן הייתה השפעה על גורלם של עשרות אלפי יהודים, היה אפשר לצפות שהיא תבוא לביטוי בספרי הזיכרונות הרבים שפרסמו המהגרים היהודים מעיראק, אך למרבה הפלא בספרי הזיכרונות מצוינות סיבות כלכליות, פוליטיות, אישיות ומשפחתיות לעזיבת עיראק, ואירועי הטרור אינם נזכרים אף באחד מהם כגורם שדרבן את המחבר או את סביבתו הקרובה לעלייה . עיון בכמה מן הידועים בספרי הזיכרונות שכתבו עולים שלא השתייכו למחנה הציוני מגלה שדאגה, חשש וייאוש וכן תקריות פיזיות 8 אחרים ומילוליות עם חברים מוסלמים הן שהשפיעו על ההחלטה להגר מעיראק לישראל . קשרו את ההחלטה באיבוד מקום תעסוקה, בבריחה מאימתם של נושים הדורשים תשלום 9 יצחק בר-משה כתב בערוב ימיו ספר זיכרונות על הפרהוד חובות ובטיפול רפואי בישראל . 8 להלן כמה דוגמאות . שמואל מורה פירט את התגברות המתיחות בין יהודים לערבים בבגדאד מסוף שנות השלושים ובשנות הארבעים ותלה בעוינות הזאת את ההגירה . אימו נרשמה ליציאה מעיראק יומיים לפני שפג התוקף של חוק הוויתור על האזרחות מכיוון שחששה להישאר ב'עיראק הפרהודית' והזהירה את בעלה, שבחר להישאר בעיראק : 'רק שאלוהים ישמור עליך ולא תיפול קרבן לרכושך כמו שפיק עדס ! ' . שמואל מורה, בגדאד אהובתי : זיכרונות ותוגה, אגודת האקדמאים יוצאי עיראק בישראל , [ חמ"ד ] ,2020 עמ' 129 - 130 . יוסף דניאל כזום תיאר התנכלויות בלתי פוסקות של מוסלמים בצעירים יהודים וכן את השלכות הפרהוד, הוצאתו להורג של שפיק עדס, מאסרים של צעירים יהודים ויציאה מפוחדת של מאות משפחות לכיוון טהרן : 'גל המעצרים דחף אלפי משפחות מפוחדות לחפש מוצא ולעזוב את המדינה' . יוסף דניאל כזום, מסעו של יהודי מבגדאד ( תרגמה חוה לביא ) , אגודת האקדמאים יוצאי עיראק בישראל, [ ירושלים ] ,2015 עמ' 109 . למרות ההתלבטות במשפחתו, הצטרף המחבר לנרשמים ועזב את עיראק באפריל 1951 . ראו שם, עמ' 113 . 9 Nissim Rejwan, The Last Jews in Baghdad : Remembering a Lost Homeland, University of Texas Press, Austin 2004, pp . 188 - 197 ; משה גת, סיפור חיים על ילדות בבגדאד ועל שנות המעברה , אגודת האקדמאים יוצאי עיראק בישראל, תל אביב ,2022 עמ' 43 - 46 ; בדרי פטל, חלומות בטטראן, בגדאד , כרמל, ירושלים 2005 .
|
|