פצצות בבגדאד, 1951-1950 היסטוריה ושיח ישראלי

עמוד:12

אסתר מאיר-גליצנשטיין 12 4 הקצין סאלם רודפים את היהודים וכי הפּצצות שנזרקו הינן אחד מגילויי השנאה ליהודים' . ג'אסם אל-קרייתי היה חבר בצוות המיוחד שהקימה המשטרה לחקור בפרשה, ובעדותו במשפט אמר שהפצצות שירתו את התעמולה בדבר קיומה של רדיפת יהודים בעיראק 5 מטרות אלו עלו גם ושלאחר אירועי הטרור רבו דרישות היהודים לבטל את אזרחותם . בנאומו של התובע הכללי, שאכר אל-עאני . הוא טען שהפעולות האלימות בוצעו מטעם ארגון המחתרת היהודי על פי הוראות מירושלים, כדי לערער את הסדר ואת השלטון בעיראק וגם לדחוף את יהודי עיראק לעלות לישראל . הוא הוסיף שאירועי הטרור נועדו להרוג, כפי שאכן אירע בבית הכנסת מסעודה שמטוב, שם נהרגו ארבעה אנשים ונפצעו 6 מכלל ההתבטאויות הללו מתברר שעיראק ראתה בישראל את האחראית כעשרים . לחמישה אירועים של הטלת פצצות כדי להשיג שלוש מטרות : לערער את הסדר והביטחון הפנימי, להכפיש את עיראק ולהציגה כמדינה אנטישמית הרודפת יהודים, ולהגביר את יציאת היהודים מעיראק . משפטם של בצרי וצאלח נפתח ב- 24 באוקטובר וארך פחות משבועיים . ב- 5 בנובמבר 1951 דן בית המשפט בעיראק את השניים למוות בתלייה באשמת שלושה מתוך חמישה מעשי טרור שעשו, לטענת התביעה, בשליחות של מדינת ישראל . במשפט נידון גם יוסף בית הלחמי ( חבאזה, 1933 - 1980 ) — בן ,18 מפקד בשורה ואיש קשר בתחום המודיעין בעיראק . הוא תואר במשפט כדמות מפתח והואשם בכך שיזם, תכנן ומילא תפקיד מכריע באירועי הטרור הללו, אלא שהוא נמלט לישראל ועל כן נידון למוות בהיעדרו . לאחר עלייתו לישראל ב- 1951 הוא עבד במשרד הביטחון . בהמשך לאירועים אלו התקיימו שני משפטים נוספים ובהם נשפטו כשלושים מקומיים, יהודים ומוסלמים — המשפט האחד דן בהחזקת נשק וחומרי 7 בצרי חבלה, והאחר בריגול למען ישראל . מקצת הנאשמים נשפטו לתקופות מאסר ארוכות . נמצא אשם בכל שלושת המשפטים, אך הוצא להורג עוד לפני תום משפט הריגול . הוצאתם להורג של בצרי וצאלח בינואר 1952 ומאסרם של אנשים נוספים, בהם ישראלים, עמדו ביסוד כינונו של נרטיב יהודי-עיראקי לפיו על אף הציפיות, כמעט כל יהודי עיראק, יותר מ- 120,000 יהודים, עלו לישראל בפרק זמן קצר של פחות משנה וחצי . במהרה התקבל הנרטיב הזה בקרב רבים מן העולים החדשים מעיראק, שבִן לילה ירדו מנכסיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים, וחיו במעברות בתנאים קשים ביותר . אמנם תוך כדי המעבר של הנרטיב מעיראק לישראל השתנתה הגדרת המטרות שלשמן הוטלו הפצצות, אך אחריותה של מדינת ישראל לאירועי הטרור, כפי שעלתה במשפטים 4 גת, קהילה יהודית במשבר , עמ' ,151 הערה 56 . מצוטט שם מתוך תרגום ישיבות בית המשפט על פי העיתון אלאוממה , 1951 . 10 . ,25 ארכיון המדינה ( להלן : א"מ ) , 5 / 2563 . 5 שם, עמ' ,152 הערה 57 . 6 שם, עמ' 152 - 153 . מצוטט שם מתוך תרגום הנאום של התובע הכללי על פי העיתון א-שעב , 1951 . 10 . ,31 א"מ, 6 / 164 / ב . לאחר מכן התברר שנהרגו חמישה יהודים, ולא ארבעה כפי שהעיד . 7 צבי יהודה, ביסורי גאולה : גירוש היהודים מעיראק , מרכז מורשת יהדות בבל, אור יהודה ,2021 עמ' 216 - 223 ; גבריאל שטרסמן, בחזרה מן הגרדום , ידיעות אחרונות, תל אביב ,1992 עמ' 139 - 202 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר