|
|
עמוד:10
אסתר מאיר-גליצנשטיין 10 וזכויותיהם, ובשל כך תהליך קליטתם בישראל היה קשה במיוחד . למרות השנים הרבות שחלפו מאז ולמרות השיקום המוצלח בישראל, גם כיום נשמעות טענות אלו, בדרך כלל מפיהם של בני הדור השני והשלישי של העולים . ברַבּוֹת מההגירות הגדולות של העם היהודי, בייחוד מרוסיה וממזרח אירופה בעקבות פרעות ורדיפות בשלהי המאה ה- ,19 הייתה הפעלת אלימות מטעם גורמי שלטון אמצעי לדחוף קבוצות אוכלוסייה להגירה . גם במאה ה- 20 היו הגירות המונים שמדינות לאום ומעצמות יזמו, עודדו וניהלו תוך כדי ביצוע מעשי אלימות קשים . למעשים אלו היו קרבנות רבים והם השיגו את מטרתם : הגדלת היקף ההגירה והאצתה . לדוגמה, שתי הגירות של המונים התרחשו בסמיכות זמן להגירת היהודים מעיראק : כ- 12 מיליון גרמנים אתניים ממזרח אירופה גורשו לגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה ובתוך כך נהרגו מאות אלפים מקרב המגורשים ; בחילופי אוכלוסין בין הודו לפקיסטן ב- 1947 נאלצו כ- 14 מיליון הינדים ומוסלמים לעקור ממקומם, בעקבות מעשי אלימות קשים שהביאו למותם של מאות אלפי 1 בהשוואה לנסיבות של הגירות המונים אלו, ומתוך בחינה של הגירת היהודים בני אדם . מעיראק על פי אמות מידה מקובלות של תופעות הגירה, קשה לקבל את הטענה שחמישה אירועי טרור שהתרחשו בבגדאד ושבהם נהרגו חמישה יהודים ונפצעו כמה עשרות הם שהניעו עזיבה של כ- 120,000 יהודים, שהיו כ- 95 אחוזים מכלל הקהילה . למרות זאת, הנרטיב היהודי-עיראקי הקושר בין הגירת היהודים ובין הפצצות בבגדאד נפוץ בקרב יוצאי עיראק, נזכר בכתבות בתקשורת ונוכח גם בפרסומים אקדמיים של חוקרים פלסטינים וישראלים . נרטיב זה עומד במרכזו של מאמר זה בו אציג אותו, אבחן את הגורמים והנסיבות שהניחו את התשתית להיווצרותו ואתחקה אחר גלגוליו במשך השנים ואחר מגוון התפקידים שמילא וככל הנראה ממלא גם כיום . סוגיית הגירת ההמונים מעיראק לישראל — גורמיה, הנסיבות 2 ההיסטוריות שהוליכו אליה ואופן התנהלותה — היא נושא רחב ולא יידון כאן . הנרטיב הנדון במאמר מתבסס על שלושה משפטים שהתקיימו בבגדאד בסתיו 1951 ובהם הועמדו לדין כמה עשרות יהודים ומוסלמים, בהם פעילים ציונים מקומיים ושליחים ישראלים, באשמת השלכת פצצות, החזקת כלי נשק וחומרי חבלה וריגול . במהלך המשפטים נחשף כי בעיראק התקיימו לא רק פעילות ציונית, אלא גם ארגון הגנה צבאי מחתרתי ששמו 'השורה' ורשתות ריגול שהפעילה ישראל בעיראק . אחדים מן הפעילים הציונים הואשמו בפעילות בשתיים או שלוש מן המסגרות הללו, ושניים מהם, יוסף בצרי-אברס ושלום צאלח, הוצאו להורג בתלייה . לשם הבנת מורכבותה של הפעילות של ישראל בעיראק אפרוש את התמונה המלאה והרחבה של הגופים והארגונים שפעלו בעיראק, את מניעיהם ומטרותיהם ואת יחסי הגומלין ביניהם, ועל בסיסה אפענח ואבחן את הטענה על הקשר בין הגירת היהודים ובין אירועי הטרור . 1 Matthew Frank, Making Minorities History : Population Transfer in Twentieth - Century Europe, Oxford University Press, Oxford 2017, pp . 288 - 310, 365 - 367 2 על כך ראו : Esther Meir - Glitzenstein, ‘Terrorism and Migration : On the Mass Emigration of Iraqi Jews, 1950 - 1951 ,’ Middle Eastern Studies, 58, 1 ( 2022 ) , pp . 136 - 152 .
|
|