|
|
עמוד:12
12 | הצועד מול הזרם של העיירה וסביבתה, היה שייך כמעט כולו ליהודים . עד 1910 גדלה האוכלוסייה היהודית בקוטנה בכ - 3900 נפש, מהם כ - 2800 שהשתכנו במקום מאז המפקד של 1897 . עם הקמתה של פולין העצמאית פחת מספרם של היהודים בקוטנה, ופחת גם חלקם באוכלוסיית העיירה : 6,784 ב - 1921 ( 5 . 42 אחוז ) 6,440 ב - 1931 ( 27 אחוז ) . קוטנה היא עיירת הולדתו של הסופר שלום אש, שתיאר אותה בספרו "העיירה" ובמחזה "מוטק'ה גנב" : בעלי בתים "מתנגדים" לצד חסידים מכל הסוגים, למדנים לצד "עמך" ומשכילים קוראי הצפירה . במפקד של 1897 ציינו כל יהודי העיר את היידיש כשפת אימם, למעט בודדים שציינו את העברית כשפתם ושלושה שציינו שפות אחרות . בקוטנה היהודית, "החוש לפעולה קהילתית היה מפותח מאוד" : מראשית המאה העשרים התנהלה בעיירה פעילות תרבותית יהודית ענפה, שכללה ספריות וחוגים ספרותיים, הרצאות והצגות תיאטרון . "גם העיתונות היהודית זכתה כאן לתפוצה רבה" . התפתחה בה גם פעילות פוליטית מגוונת : "אין לך זרם פוליטי שלא היה מיוצג בעירנו קוטנה . . . התסיסה והערנות כאן היו כבעיר גדולה" . כך התקיימו ופעלו, זה לצד זה, "אגודת ישראל", "מזרחי", בית"ר, תנועת "החלוץ", "פועלי ציון", בונדאים וקומוניסטים . בספר הזיכרון לקהילת קוטנה מודגשת רוח הסובלנות ששרתה על הפעילות התרבותית ועל הפעילות הפוליטית בעיירה : "יהודים נכבדים, ואפילו 'מתנגדים', מרימים תרומותיהם להקמת ולהחזקת 'חדרים' 5 וישיבות, וחסידים אינם קורעים קריעה על יסוד בית ספר תיכון עברי" . קן "השומר הצעיר" בקוטנה נוסד ב - 1917 על ידי שני אחים שהגיעו לעיירה מלודז' . עוד באותה שנה – מן הסתם, זמן קצר לאחר שהגיעה משפחתו מוורשה לקוטנה – נקלע, במקרה, יעקב ריפטין בן העשר למצעד של חניכי "השומר הצעיר" ברחוב מרחובות העיירה . הציץ "קובה" במצעד – ונשבה . לימים סיפר : כאשר ראיתי ברחוב קבוצת ילדים יהודיים צועדים במצעד, מוטות צופיים ארוכים בידיהם – רציתי גם אני להיות ביניהם . בקשתי מאת משפחתי שיובילו אותי לקן השומר הצעיר בקוטנה, כי אני רוצה להתקבל לשם . הקן היה בשולי העיירה, הדרך הייתה קצת ארוכה . בסופו של דבר לקחה אחותי הבוגרת רחל ז"ל את ידי בידה, והובילה אותי לשם . הקן היה במגרש רחב ידיים של גרוטאות ברזל, מעבר לפסי הרכבת . כאשר הגעתי למגרש, המדריך היה עסוק : הוא הריץ את אחד החניכים כמה 6 פעמים סביב המגרש בתור עונש . כאשר נתפנה, רשם אותי בפנקסו : התקבלתי . פעילותם של החניכים הצעירים בקן נשאה אופי צופי מובהק : משחקים צופיים, טיולים ליערות בסביבה, לימוד קשרים למיניהם, איתות, מדורות, מטבחי שדה . "הפעולה ההשכלתית התנהלה בהתאם לגיל . . . עיקרו של החינוך היתה השאיפה לחינוך עצמי, להגשמה אישית 7 ולהתחדשות האדם והחברה" .
|
|