|
|
עמוד:13
רוצה להיות מלכה׀ 13 היה גורם מרכזי בעיצוב זהותה, כפי שהיא תופסת אותה בזמן הווה . מטרת הריאיון הנרטיבי היא לייצר שיחה שמזמינה את המרואיינת לספר סיפורים שיש להם שייכות לשאלה שאותה רוצה המראיינת לבחון ולהבין, כדי שבשלב הניתוח היא תוכל לתת להם משמעות שהיא מעבר לתיאור ששמענו במהלכו . חשוב להדגיש שהנתונים המתקבלים מהריאיון הנרטיבי מציגים תמונה של המציאות הסובייקטיבית כפי שהמספרת חוותה אותה, וכפי שבחרה לספר עליה בזמן הריאיון עצמו . אם המרואיינת חווה את המראיינת כמכבדת, קשובה ומבינה, היא בדרך כלל תרגיש בנוח לספר על עצמה באופן מעמיק, כמו שמתרחש ב"אפקט הזר ברכבת", לפיו דווקא הזר עשוי לגרום לה להיחשף ביתר קלות . סיפור החיים איננו מנותק מההקשר התרבותי שבו הוא מתחולל, ועל כן נוכל באמצעות הסיפורים האישיים להתבונן בשינויים שמתחוללים בחברה, ובמקרה של "מלכת המדבר" נוכל לבחון את השינויים שהתרחשו וממשיכים להתרחש במעמדן של הנשים ככלל . לצורך כתיבת הספר נפגשתי באופן אישי עם עשרים וחמש נשים שהשתתפו במסעות שונים של "מלכת המדבר", ובמסגרתם יצאו ליעדים שונים ובזמנים שונים . המפגשים נערכו בחורף 2017 . הנשים נבחרו באופן אקראי, בשיטה של "חברה מביאה חברה", אם כי ככל שנכנסתי יותר לעובי הקורה, ניסיתי לאתר נשים שמייצגות קבוצות אוכלוסייה מובחנות . מאחר שזו היתה השיטה שבאמצעותה איתרתי את המשתתפות, חלק מהמרואיינות המופיעות בספר השתתפו באותו המסע, ואחת המרואיינות היא מדריכה בפרויקט . מתוך עשרים וחמש הנשים בחרתי להביא את סיפורן של ארבע- עשרה מהן . אלו נשים שהמסע היה עבורן, כך התרשמתי, חוויה מכוננת, שגרמה להן לעשות שינוי במציאות החיצונית או הפנימית שלהן . נוסף על כך, רציתי להציג בפני הקוראות והקוראים את
|
|