|
|
עמוד:13
ע ל ה א ד ם 13 להתפלל, וזו נעל הבית שלו שהוא חשב כי היא סידור התפילה שלו, שאותו שם בכיסו טרם צאתו מביתו . אך זה יצא מן הכנסייה ואיש שָׁרֵת רץ אחריו, משיג אותו ושואל אגב צחוק אם אין בידו נעל הבית של הוד מעלתו ההגמון ; מנלק מראה לו את הנעל שלו ואומר לו : הנה כל נעלי הבית שיש עליי ; עם זאת הוא מחפש על עצמו ומוציא את זו של ההגמון של * * * , שאך זה נפרד ממנו, שמצא אותו חולה ליד האח בביתו ושבטרם נפרד ממנו אסף את נעל הבית וכן את אחת מכסיותיו שהייתה מונחת על הרצפה ; וכך מנלק שב לביתו עם נעל בית אחת פחות . פעם אחת הוא איבד בהימורים את כל הכסף שהיה בארנקו וברצותו להמשיך לשחק נכנס אל לשכתו, פתח ארון אחד, נטל משם את קופתו, הוציא ממנה מה שחפץ בו, חשב שהוא מחזירה למקום שלקחה ממנו . הוא שומע נביחה בארון שאך זה סגר ; נדהם מן הפלא הזה, הוא פותח שוב את הארון, ופורץ בצחוק בראותו שם את כלבו, שהוא כלא בחשבו שהוא מוציא את קופתו . הוא משחק בשש-בש, הוא מבקש לשתות, מביאים לו משקה ; תורו לשחק, הוא מחזיק את שקיק הקוביות בידו האחת ואת הכוס באחרת, וכיוון שהוא צמא מאוד הוא בולע את הקוביות וכמעט גם את השקיק, משליך את כוס המים על לוח השש-בש, ומציף את מי שנגדו הוא משחק ; ובחדר שהוא מוּכָּר בו הוא יורק על המיטה ומשליך את כובעו ארצה בחשבו כי הוא עושה בדיוק את ההפך . הוא מטייל על פני
|
|