|
|
עמוד:9
[ 9 ] מ ב ו א מאוחר מדי וכך הותירה את הזירה פנויה למזרן . מתוך דחף לקדם את עצמו הוא הציף את האפיפיור בדוחות על המתרחש . הדבר הועיל לו להתמנות למזכיר המשלחת האפיפיורית כממונה על המשא ומתן לעשיית חוזה השלום בין צרפת לספרד בספטמבר 1629 . וכך, בכל סֶבב חדש במשא ומתן בין הצדדים עלה מזרן בדרגה ובהוקרה שרחשו לו . הוא נעשה דיפלומט אפיפיורי ( 1630 ) ולאחר מכן שגריר שלא-מן-המניין, ונחשב כמעצבו של חוזה קרסקו ( Cherasco , 1631 ) . הגיעו הדברים לידי כך שלואי ה- 13 וראש ממשלתו, הקרדינל דה רישליה, הזמינו אותו לחצר המלך בצרפת . במהלך שהותו זו, מזרן, שכבר נודע בכישרונו כדיפלומט, החל בקריירה כנסייתית . הכסף שהביאה לו משרתו הכנסייתית ניחם אותו על האילוץ לקבל את מראֶה הנזיר ( הקרחת במעלה הראש ) ולנדור את נדר הנזירות . בצרפת המשיך מזרן בנסיקתו המטאורית . בגיל עשרים ושבע בלבד הוא רכש את אמונו של רישליה, את חסדו של המלך ואת ידידותה של המלכה . כאדם שמוצאו מפשוטי העם הבין מזרן במהרה ששירות בית המלוכה היא הדרך היחידה הפתוחה לפניו להתמנות לקרדינל ולזכות במשרות הגבוהות ביותר . קרדינל וראש ממשלה בשירות מלכי צרפת באפריל 1639 שב מזרן לפריז כדי לעמוד לשירותו של רישליה . ב- 16 בדצמבר 1641 התקיים טקס ההקדשה שייחל לו כל כך : האפיפיור אורבן ה- 8 מינה אותו לקרדינל . עם מותו של רישליה,
|
|