|
|
עמוד:8
[ ת ו מ א ס מ א ן ] [ 8 ] האינטלקטואליות, הזרמים והתכנים הרוחניים של התקופה, ומניח להם להשאיר בו חותם . הוא מושפע מכל אלה, מעכל אותם ברוחו, מעניק להם צורה, וכך הופך לוויזואלית את התמונה התרבותית של זמנו, עבור העולם של ימיו וגם עבור דורות עתידיים . הוא לא מטיף ולא מפיץ תעמולה ; הוא מעניק לדברים מציאות פלסטית ; אינו אדיש לדבָר, אך אינו מחויב למטרה כלשהי מלבד החירות והאובייקטיביות האירונית . הוא עצמו אינו מדבֵּר, הוא מניח לאחרים לדבר, וגם אם אינו מחזאי, הוא פועל בתוך דרמה, במחזה שקספירי שבו הדובר, כל דובר, תמיד צודק . הצורך לדבר על האחריות האישית שלו זר לו, מעיק ומרתיע . טבעו הוא, בהכרח, דיאלקטי ; הוא מכיר באמת שבמילותיו של גתה : "ברגע שאדם מדבר, מתחילות הטעויות . " הוא מסכים עם טורגנייב שאמר : "כשאני מתאר אדם ואומר שיש לו אף מחודד, סנטר ארוך ושיער
|
|