|
|
עמוד:10
10 | הביטויים הקליניים של פיברומיאלגיה הביטוי העיקרי של פיברומיאלגיה הוא כאב כלל - גופי מפושט המכונה גם כאב רב - אזורי ( כר״א ) . בהגדרת כאב רב - אזורי נכללים אזורי הכאב הבאים : ראש, יד ימין, יד שמאל, בית החזה, רגל ימין, רגל שמאל, בטן, גב עליון / צוואר וגב תחתון ובכלל זה העכוזים . על מנת לקבוע שמדובר בכאב רב - אזורי נדרש כי שישה מתוך תשעת האזורים המצוינים מעלה לפחות – צריכים לכאוב במשך שלושה חודשים לפחות . בתחילת המחלה ביטויי כאב רב - אזורי עשויים להיות מצומצמים בהיקפם ובעוצמתם, אולם לאורך התפתחות המחלה הם יופיעו במלואם . חשוב לציין כי ההגדרה של כאב איננה תמיד פשוטה, משום שלעיתים הביטויים המתוארים על ידי המטופלים אינם של כאב אלא של תופעות אחרות, ובכלל זה תחושת נימול בידיים, ״ידים נרדמות״, או תחושה של צריבה לאורך הגפיים . לעיתים המטופלים מתלוננים על כאבי מפרקים ומתארים תפיחות מפרקית, אף על פי שבבדיקתם לא נמצאים ביטויים המעידים על תהליך דלקתי מפרקי . בדומה למחלות מפרקיות דלקתיות, הלוקים בפיברומיאלגיה מתלוננים על נוקשות בוקר, דהיינו קושי להניע את המפרקים עם היקיצה . מכיוון שתופעה זו קיימת גם במחלות דלקתיות, קשה לאבחן את המחלה באופן מדויק . הכאב המתואר על ידי החולים הוא כאב ספונטני, ואולם בבדיקתו יכול הרופא להתרשם שסף הגירוי לכאב נמוך באופן יחסי אצל הלוקים בפיברומיאלגיה לעומת האוכלוסייה הבריאה . המשמעות היא שאותה עוצמת גירוי שאינה אמורה לגרום לכאב באוכלוסיית הבריאים, תגרום לכאב באוכלוסיית החולים . תופעות נוספות המזוהות עם פיברומיאלגיה הן עייפות / לאות והפרעות בשינה . ההפרעות בשינה יכולות להיות
|
|