|
|
עמוד:13
אשר בבית החזה ) שיהיו בני בריתנו בניסיון ההתקרבות אל האמת . אין בכוחנו וגם אין ברצוננו לבטל את אותה כמיהה עמוקה להתוודע, במידה האפשרית לאדם, אל הדברים כשהם לעצמם, אפילו תהיה התוודעות זו מקורבת בלבד . מורי הדגול שלמה גיורא שוהם נהג לומר שהכמיהה עצמה היא הדבר כשהוא לעצמו . לא המימוש, הכמיהה . המסות בספר הזה מבקשות להסיר את מסווה הדברים הנראים לעין ולקרב אותנו כברת דרך אל הדברים כשהם לעצמם . הסוגיות הנידונות בהן קשורות למה שמעסיק אנשים בחייהם, אך נדירים האנשים הצעירים שעוצרים לחשוב עליהן . האם גם בעולם משתנה יש ערך לניסיון חיים שמקבע את העבר ? האם אדם בעל זיכרון חד וטוב יכול להיות סלחן ? האם מותר לנו להגביל את חירותם של אנשים אחרים לטובתם ? האם זה נכון שחיים עירוניים הם צפופים, מנוכרים ורועשים יותר מחיי כפר ? האם נעדיף תמיד להיות מספרי אחת מאשר מספרי שתיים ? האם אפשר ללמוד להיות חופשיים ? האם אדם שאינו אמיץ יכול להיות חופשי ? האם עלינו לרחם על מי שליבו נשבר או לקנא בו ? האם גם בעידן הנרקיסיסטי שלנו אנו עדיין יכולים להתפעל בכל ליבנו מן הזולת ? מה הבעיה עם העצמה ? ועם דמוקרטיה ? בסוף הספר מובאים תקצירים של המסות שמבקשים לפתות אותנו לקריאה מחודשת בהן . האם רשאים הקוראים לעיין בהם עוד לפני הקריאה הראשונה ? לא . לא ולא . בשום פנים ואופן לא . סוקרטס מחפש עבודה 13
|
|