הקדמה

עמוד:12

12 | למי קראת משתמש - נירית גביש לא נערך בצורה מספיק מדוקדקת, המאמר נפסל . במקרה הטוב יותר ביקשו המומחים הבהרות, תיקונים ודיוק רב יותר בתיאור הממצאים ובמסקנות . לאחר סבב ראשון של תיקונים המאמר נשלח שוב לשיפוט ולאחריו מגיע סבב תיקונים שני, וכך הלאה עד שבשעה טובה המחקר רואה אור . אפשר להבין שהתהליך הזה אורך חודשים ואף שנים, ורק בסיומו יכולים מפתחי המערכות להתעמק בממצאי המחקר, להסיק את המסקנות הנדרשות ולקבל את ההחלטות הנכונות לגבי המשך תכנון המערכת . אנחנו המשתמשים נותרים עם מערכות שבמקרים רבים מכשילות אותנו, שלא בכוונה תחילה . כאן מתחיל התפקיד שלנו המשתמשים – לדעת איך כדאי להשתמש במערכת בצורה טובה כך שנוכל להפיק ממנה את המרב, גם אם היא לא מותאמת עבורנו באופן מושלם . זה מה שעשיתי כאשר הייתי ילדה קטנה וחלשה בקיבוץ . נכון, המערכת לא הותאמה עבורי כלל וכלל, ולא מכוונות רעות . הקיבוץ האמין שזו הדרך הטובה והבריאה ביותר לגדל ילדים, ובהיעדר הוכחה אחרת המשיך באידאולוגיה זו שנים רבות . אך למדתי לצלוח את המכשולים במערכת ואפילו לצמוח בתוכה . בקיבוץ לא העריכו רק שרירים חזקים, אלא גם אירועי תרבות . ניצלתי את כישרון הכתיבה שלי והייתי אחת הכותבים המרכזיים לאירועים האלה . שירים, מחזות, קטעי קריאה, ברכות – כל אלו היו מבוקשים מאוד באירועים שונים בקיבוץ, ושם התבלטתי ורכשתי לי מעמד . בספר זה אציג את האופן שבו אנחנו המשתמשים יכולים להשתמש במערכות טוב יותר . נלמד שבכוחנו לזהות אילו מרכיבים במערכת הוכנסו אליה מתוך אמונה תמימה של המפתחים שהדבר ישרת את המשתמשים, אבל הם בעצם מזיקים ויש להימנע מהם . נראה שביכולתנו לדעת מתי אנחנו בעצמנו מגיעים עם דעות קדומות, ידע ואמונות שמפריעים לנו להשתמש במערכת בצורה טובה וכיצד לשלוט בזה . נגלה למעשה שאנחנו

ספרי ניב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר