|
|
עמוד:11
11 תיאולוגיה אישית אחדות המחשבה שאלת המחקר שהפניתי כלפי ספרו של פרנץ רוזנצווייג כוכב הגאולה נוגעת לאחת הבעיות שהעסיקו ומעסיקות את המחקר הפילוסופי ואת המחשבה המדעית לאורך השנים והדורות . שאלה זו נוגעת הן לאדם החילוני והן לרעהו הדתי, והיא : כיצד ניתן לאחד את המציאות על כלל מורכבויותיה, ובעזרת אילו כלים ניתן לעשות זאת . בעיית האחדות העסיקה תדיר את היהדות . מתוך רצף המאורעות בתקופתו של רוזנצווייג קיבלה הבעיה משנה תוקף, ועיקרה הוא מהם תהליכי המחשבה המקיימים את תודעת האחדות . אין מדובר על צורת מחשבה הצועדת לעבר תכלית והוויה המוגדרות אפריורית . במקורות התרבות של היהדות רעיון האחדות נשען על מחשבה ושיקולים אנושיים מסוג שונה ואחר . קו מחשבה השונה מהותית מתפיסת האחדות שהושתתה אפריורית על ידי אורח המחשב הרציונלי, השייכת לעקרונות הקאנטיאניים ולחשיבה הפלסטית ( חשיבה חיצונית ולא מעמיקה ) שאפיינה את האידיאליזם הגרמני . רוזנצווייג ביקש להעמיד את תודעת האחדות על ייחודם המתהווה של האלוהים, האדם והעולם, כתהליך שבו המחשבה מכוונת עצמה, כל פעם מחדש, לעבר שלמות גבוהה יותר . נדייק ונאמר, האחדות בשיטתו של רוזנצווייג היא קטגוריזציה חשיבתית הבאה לידי ביטויה המרבי מבעד לתהליכים הנובעים מתוך ההתנסויות האנושיות בזמן ובמרחב . הרמן כהן כינה תהליכים אלו 2 בשם "הייחוד המתהווה של האלוהים בזמן ובמרחב" . רוזנצווייג חי והגה את הרעיונות הללו בתקופת המודרנה . לדידה של התודעה המודרנית האלוהים מת . אחרי תהליך ארוך של טרנסצנדנציה, שהחל בעת העתיקה ונמשך עד לימי הביניים, הלך 2 . ראו הרמן כהן, דת התבונה ממקורות היהדות , צבי וויסלבסקי ( תרגום ) , מוסד ביאליק, ירושלים, ,2008 עמ' 77 .
|
|