|
|
עמוד:10
10 אביבה גיטלמן שונים ושוזר אותם באורח שאינו מקובל בדיונים פילוסופיים . כל אלה הופכים את סגנונו של כוכב הגאולה לאזוטרי, שהוא לעיתים כספר החתום לקורא שאינו בקי ברזי התרבות היהודית . לכך יש לזקוף גם את המבנה הכבד של השפה הגרמנית שבה כתב רוזנצווייג, ואת הקשיים שעמדו לפני המתרגם, יהושע עמיר . זכיתי לגדול על ברכי התרבות היהודית וללמוד אצל רבנים ומחנכים דגולים . עבור אנשים אלו, התרבות היהודית לסוגיה הייתה מרחב של רוחניות והתעלות נפשית . הם אלה שהנחילו לי אהבה לטקסט, למילה הכתובה, ואפשרו לי לרכוש את היסודות הנחוצים להבנת הפוטנציאל הטמון בתרבות היהודית בכלל וב כוכב הגאולה בפרט . היסודות והרעיונות העמוקים שנחשפים בהדרגה לפני הקורא הועלו בכתביו של רוזנצווייג לקדמת הבמה אחרי מלחמת העולם הראשונה וזכו לתקומה, לחִיות ולהמשכיות על ידי העם היהודי היושב כיום בארצו . הספר המוצע מוקדש לזכר הנספים על אדמת אירופה שלא זכו להכיר את תקומת כוכב הגאולה בפרט והתרבות היהודית ככלל . כולי תקווה כי תצוגה מקיפה זו של יצירתו של רוזנצווייג תדגים ( חלקית בלבד ) לקהל הקוראים את העושר, הרבגוניות, הפלפול והחושניות המייחדים את כוכב הגאולה , ותעורר בהם את ההבנה כי עולם הפילוסופיה היהודית מורכב, רב- סתירות ותובעני ; עולם שאינו מתמצה בסגנון, בצורות ובחומרים הגלויים לעין . מי ייתן והדורות הבאים ימשכו לאורם את חבלי הקסם הנתונים בשפה ובמילה הכתובה .
|
|