|
|
עמוד:8
8 אביבה גיטלמן את הוודאות התבונית . ההתפתחות המחשבתית התחוללה בצורות שונות ובענפיה השונים של המחשבה האנושית, כשהפילוסופיה נאלצה לערוך דין וחשבון מעמיק על מקורות החשיבה שלה . בזרם 1 נתנסחה השאלה האם הניאו-קאנטיאני, מיסודו של הרמן כהן, ההיסטוריה מזה והפילוסופיה מזה נובעות מהחוקיות של השכל והתבונה, או שמא הן משקפות התפתחויות שחוקיהן נעוצים בטבע הבלתי-תבוני, היינו ביסודות הקיומיים הבלתי רציונליים הקיימים בנפשו של האדם, כמו האהבה, המוות וסבלו של האדם . היה ברור שבמידה ויעלה שלא התבונה לבדה מעצבת את מהלכם, ראוי יהיה לבחון מחדש מהי צורת החשיבה המנחה : האם זו תורת ההכרה, תורת המוסר, תורת המדינה, או החשיבה הדתית המעצבת באופן שונה את ההוויה האנושית ; ואם בחשיבה הדתית מדובר, ייתכן כי זהו תחום שנוצר הצורך להעלותו מחדש . ענייננו בפרנץ רוזנצווייג, הוגה שהתייחס בזמנו בעמקות יתרה לסוגיית מעמדן המיוחד של ההיסטוריה והפילוסופיה, מבוסס על נקיטת עמדה מוצהרת ומפורשת שנקט, שהעלתה את נקודת המבט היהודית . לאורך השנים השם פרנץ רוזנצווייג היה לי מוכר אך לא מעבר לזה . רק באקדמיה נפגשתי לראשונה עם הגותו, ולה הקדשתי את עבודת הדוקטורט שלי . ככל שהתקדמתי במחקרי כך הלכתי ונפעמתי נוכח כוחו הרוחני של רוזנצווייג . גיליתי כי הגותו מלאה הוד ותעוזה 1 . הדיון בשאלת המתח בין התבוני הנתפס והמטפיזי העלום, הועלה במישרין על ידי הרמן כהן . תחילת תובנות אלו נעוצות באסכולה הניאו קאנטיאנית לבין שורשיה המצויים בפילוסופיה של קאנט שנמנעה מלהתמקד בערוץ המטפיזי אלא באופן ובדרך הפעולה בה אנו תופסים את עצמנו כסובייקטים . הדגש הושם על הממד האנושי, ואופן ההתפלספות האנושית . ראו למשל : Gordon . P . E . , Rosenzweig and Heidegger Between Judaism and German Philosophy , University of California Press, Berkeley, pp . 29 - 3 1 , esp , p . 30, note 68 2003, .
|
|