|
|
עמוד:9
תרגום בטיפול פסיכואנליטי 9 מטפלים וחוקרים ממגוון תחומים ואסכולות בישראל, העוסקים בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . באמצעות במה זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי המתרכז בחשיבה הפסיכואנליטית הבין‑‑תחומית ודיאלוג פורה בין הפסיכואנליזה לדיסציפלינות אחרות . ספרה של זהורית אסולין תרגום בטיפול פסיכואנליטי : נתיבים אל העצמי מראה כיצד תרגום הוא מנגנון לשוני אקטיבי בעיצוב העצמי בפסיכותרפיה . העניין העצום של הפסיכואנליזה בתרגום החל עוד בימי מייסדה . פרויד השתמש במונח תרגום על מנת להגדיר את הטרנספורמציה של תופעה לא‑‑מודעת לתופעה מודעת . לדוגמה, את ההדחקה ראה פרויד ככישלון בתרגום, שקוטע את ההסדרה של תרגומים ותכנים נפשיים לצורות בוגרות יותר . פרויד הדגיש שוב ושוב את ההבדל האינהרנטי שמתקיים תמיד בין המקור הלא‑‑מודע לבין האופנוּת המודעת שהיא אופנוּת היעד . התרגום לעולם אינו זהה למקור . הוא תמיד נושא בתוכו שינוי משמעותי . לפלאנש וגרין המשיכו לפתח את המשמעות החשובה של תרגום לפסיכואנליזה : לפלאנש - סביב המיניות והזיכרונות המדומיינים, וגרין - סביב האפקט והתנסויות חושיות דחפיות . הספר שלפנינו שואף לעשות יותר מכך : הוא מראה כיצד המטופל משתמש בפעולת התרגום כדי לעצב את עצמיותו בתהליך הטיפולי . רעיון פענוח מנגנון התרגום בשעת הטיפול מנסה לחשוף את הזיקה בין הפסיכואנליזה לחיים הסובבים אותה . בספר נעשה ניסיון מעמיק לברר את מנגנון התרגום, הפועל גם במרחבים של שונות תרבותית ובאדפטציה של הפסיכואנליזה מתקופה תרבותית אחת לאחרת . חשיבותו של הספר בכך שהוא משנה את מושג התרגום מכלי תיאורטי מופשט לכלי מעשי שמטפלים יכולים להיעזר בו על מנת להתקרב להתנסות של המטופל ולנסות להבין את משמעויותיה
|
|