|
|
עמוד:13
13 אחרון הציונים אתית-פוליטית מצד חלק מהציבור בישראל . זעקה שאין להתעלם ממנה אם אכן דואגים לעתידה של החברה הזו . מאז פִּרסומו של אחרון הציונים בצרפת ישראל חוותה את ממשלת בנט – לפיד – עבאס, את חזרתו של קברן הציונות נתניהו ואז, תחת הנהגתו ואחריותו, את ה- 7 באוקטובר שהוא גדול אסונותיה מאז הקמתה . בעקבות המאורעות הללו בחרנו להוציא לאור את אחרון הציונים כמו שהוא . הוספנו לקובץ את ההקדמה ; מאמר שלי שפורסם בצרפת ימים אחדים לאחר ה- 7 באוקטובר, המביע את מפח הנפש שלי לנוכח נטישתה של ישראל על ידי מחנה השמאל הפרוגרסיבי במערב ; שיחה של עידן צבעוני אִיתי על אודות יחסִי אל המזרחיות-ספרדיות-לבנטיניות ; ו"מניפסט מזרחי היפר- דמוקרטי" שנכתב יחד עם חבריי, רונית פלג ויצחק בנימיני . כלום פירושו של דבר הוא שהיעד המוצע ב אחרון הציונים נותר ללא פגע לאחר התחוללות המחאה בישראל ואסון ה- 7 באוקטובר ? איני בטוח . . . ואולם, מכיוון שכלל הספר מוּנַע על ידי הסינגולריות של כל אחד מהאירועים, על ידי הסינגולריות של ההקשר הגאו-פוליטי- 4 ועל ידי העתיד לבוא, סברתי שמוטב להותירו על כנו . היסטורי מאחר שהעתיד-לבוא אינו צפוי, לא ניתן לצמצמו להווה-נוכח או לכל פיגורה, מוכרת ככל שתהיה ; הכול עודנו בבחינת עשייה, הכול נתון עוד לעשייה . בניסוח אחר, את ההיפתחות שלנו לעתיד-לבוא יש לחפש מחדש ללא הרף, בכל אשר מתרחש, מתחולל, שורד וחי בישראל . 4 . הנעלם העצום מדעתם של האינטלקטואלים בשמאל הקיצוני .
|
|