|
עמוד:14
14 ה צעה לסדר 0 5 במרוצת השנים השתרשה בפסיקה הגישה שהזכות לכבוד כוללת לפחות את ההיבטים של חופש הביטוי הקשורים "קשר ענייני הדוק" לכבוד האדם . 19 כך למשל נקבע כי חופש הביטוי הפוליטי, הנמצא ב"גרעין" הזכות, הוא "מרכיב חיוני של כבוד האדם" . 20 בפרשת אבנרי, שבה נדונה שאלת חוקתיותו של "חוק החרם" לפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, דעות השופטים נחלקו באשר למידת הפגיעה בחופש הביטוי הטמונה בחוק ; אך כל שופטי ההרכב יצאו מתוך נקודת הנחה שהזכות לחופש הביטוי הפוליטי נכללת בזכות האדם לכבוד . 21 נראה כי היום כבר אין מחלוקת שגם היבטים גרעיניים נוספים של חופש הביטוי — דוגמת חופש הביטוי האומנותי — נהנים ממעמד חוקתי . 22 לעומת זאת, על אף התפיסה הכללית ש"היקפו של חופש הביטוי משתרע על כל דרכי הביטוי, ועל כל צורות הביטוי, ועל כל תוכני הביטוי", 23 קיים ספק אם צורות ביטוי שהקשר שלהן לכבוד האדם מובהק פחות, דוגמת סוגים של ביטוי מסחרי, מעוגנים בחוק היסוד . 24 לאורך השנים בית המשפט העליון שם דגש על התפקיד המיוחד של חופש הביטוי הפוליטי בשמירה על חברה דמוקרטית וחופשית, שבה יכול אדם לממש חירויות חשובות לא פחות — כמו חופש היצירה, התרבות וההגות : בלא חופש ביטוי פוליטי, מאבדת הדמוקרטיה את חיותה ואת חיוניותה, ומפנה את מקומה למשטר של אפלה, הפועל רחוק מעיניו של הפרט, 19 ברק, לעיל ה"ש ,16 בעמ' 710 . 20 בג"ץ 03 / 10203 "המפקד הלאומי" נ' היועץ המשפטי לממשלה, פס' 26 לחוות דעתה של השופטת ( דאז ) נאור ( פורסם בנבו 2008 . 8 . 20 ) ( להלן : עניין המפקד הלאומי ) . 21 ראו עניין אבנרי, לעיל ה"ש 6 . 22 על היות חופש הביטוי האומנותי חלק מגרעין חופש הביטוי ראו למשל ברק, לעיל ה"ש ,16 בעמ' 731 . כן ראו למשל, בג"ץ 16 / 7647 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שרת התרבות והספורט ( נבו 2020 . 5 . 13 ) . 23 בג"ץ 06 / 2194 מפלגת שינוי – מפלגת המרכז נ' יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית ( נבו 2006 . 06 . 28 ) ( להלן : עניין מפלגת שינוי ) . 24 לעמדה הגורסת שגם ביטוי מסחרי טהור עשוי להיות קשור באופן הדוק לכבוד האדם ראו ברק, לעיל ה"ש 16 . בבג"ץ 93 / 606 קידום נ' רשות השידור ( נבו 1994 . 1 . 13 ) , בית המשפט קבע כי ביטוי מסחרי זכאי להגנה פחותה מביטוי פוליטי, שכן לא כל הרציונלים של חופש הביטוי מתקיימים בעניינו .
|
|