|
|
עמוד:8
8 ה צעה לסדר 0 5 מחד גיסא לבין האינטרסים העלולים להיפגע בעקבות זאת מאידך גיסא מחדדת את הצורך בהסדרה מתאימה של חופש הביטוי במסגרת חוק יסוד כמקובל, אשר תעגן את מעמדה כזכות יסוד ותסרטט את גבולות ההגנה עליה . על רקע זה, להלן מוצג מודל מפורט של חוק יסוד כאמור — חוק-יסוד : חופש הביטוי והדעה . במסגרת גיבוש המודל המוצג עמדו לנגד עינינו שלוש שאלות עיקריות : ראשית, מהם היקפה וליבתה של הזכות לחופש הביטוי ; שנית, מהי נוסחת האיזון בין הזכות לבין אינטרסים מנוגדים ; ולבסוף, מהן הזכויות הנגזרות מהזכות הבסיסית וכיצד יש להסדירן . בהתאם לכך, המודל מעגן לא רק את הזכות הכללית לחופש הביטוי, אלא לצידה גם את הזכויות הכלולות בה והנגזרות ממנה — חופש האומנות, היצירה, המחקר וההוראה ; חופש העיתונות ; זכות הגישה לרשת האינטרנט ; חופש האספה, התהלוכה וההפגנה ; חופש ההתאגדות ; והזכות לקבל מידע שלטוני . נוסף לכך, המודל מציע נוסחאות איזון בין הזכות לבין האינטרסים העומדים בבסיס הגבלתה . נוסחאות אלו שואבות השראה מפסקת ההגבלה המופיעה בחוק- יסוד : כבוד האדם וחירותו, אולם מתוך מתן חשיבות מיוחדת לאפקט המצנן הטמון בפגיעות בחופש הביטוי ( בשונה מזכויות יסוד אחרות ) . בשל חשיבותה המיוחדת של הזכות לחופש הביטוי, וכדי לתת ביטוי לתרומה החשובה של הפסיקה בסוגיות אלו, מוצע להעמיד שני חריגים לנוסחת האיזון ״הקלאסית״ על פי פסקת ההגבלה : ראשית, מוצע להעניק הגנה מיוחדת לליבתו הקשה של חופש הביטוי, על יסוד הגדרתה . במקרה זה, ההגבלה עשויה לבוא בחשבון מכוח הסמכה מפורשת בחוק רק על הסתה לאלימות, הסתה לטרור או הסתה לגזענות ואפליה . החריג השני לפסקת ההגבלה כנוסחת איזון קשור בהגבלה מסוג אחר של הזכות, קרי הגבלה מראש של הזכות . במקרה כזה, ההגבלה תהא אפשרית רק אם הדבר נדרש כדי למנוע פגיעה קשה בזכות או באינטרס ציבורי חיוני ודוחק, שמידת הסתברותה קרובה לוודאית . המודל המוצע כאן הוא תוצר של חקר ההיסטוריה המשפטית הישראלית — הפסיקתית והחקיקתית ולצידו גם מחקר של שתי שיטות משפט נוספות, של ארצות הברית וגרמניה, שבהן הזכות לחופש הביטוי זכתה לעיגון חוקתי מפורש ופותחה לאורך השנים על ידי בתי המשפט והמחוקקים .
|
|