|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 196 | אלמלא מוראהּ של מלכות ב . חיזוק הכשירות התרבותית משטרות ברחבי העולם מקיימות הכשרות שנועדו להכיר לשוטרים את הקהילות השונות, את הצרכים והרגישויות שלהן, ובמקביל להפגיש את הקהילה עם המשטרה ופעולותיה כדי להפחית חשדנות ולחזק אמון . להכשרות תרבותיות כאלה בקהילות החרדיות צריכים להיות כמה מאפיינים : ( 1 ) עליהן להתבסס על ידע קיים ולהיעזר באנשי מפתח מתוך הקהילות החרדיות ; ( 2 ) עליהן להכיר לשוטרים את הצרכים והרגישויות של הקהילות החרדיות ; ( 3 ) עליהן לפתוח ערוצים של תקשורת בין המשטרה לחרדים כדי שחברי הקהילה — הן מנהיגיה והן אנשים מהשורה — יוכלו להעלות על סדר היום נושאים החשובים להם ; ( 4 ) יש לוודא שההכשרות מיתרגמות גם לכללים ודפוסי פעולה הבאים לידי ביטוי בעבודה היום-יומית . ג . בחינה מחודשת של השימוש במתווכים המשטרה משתמשת לעיתים קרובות בעסקנים חרדים כמתווכים כדי להגיע אל הקהילה החרדית, לפתור בעיות ולגבש הסכמות . מהמחקר עולה ביקורת מתוך הקהילה החרדית על המתווכים, בטענה שאינם מייצגים בהכרח את האינטרסים של כלל החרדים אלא את אלה של קבוצות מסוימות או של מקורבים . בעקבות זאת, על המשטרה לבחון מחדש את עבודתה מול המתווכים ולבנות מנגנונים חדשים של הידברות המותאמים לקהילות החרדיות השונות . ד . הגדלת הנגישות למשטרה הנכונות לדווח למשטרה ולשתף פעולה איתה בקרב רוב הקבוצות החרדיות גבוהה ומצביעה על גישות פרגמטיות העומדות במידה רבה מעל למחלוקות הערכיות . לשם כך על המשטרה לנקוט כמה פעולות : ( 1 ) לפתח ערוצי תקשורת עם הקהילות החרדיות שיאפשרו להעלות בעיות ולדון בסדרי העדיפויות ; ( 2 ) לזהות את החסמים הקיימים בקרב הקהילות החרדיות המונעים או מעכבים את הפנייה למשטרה ; ( 3 ) לבחון את האפשרות של יצירת מנגנונים נוספים שיאפשרו דיווח והגשת תלונה, הכוללים שוטרים בעלי כשירות תרבותית או שוטרים מהחברה החרדית .
|
|