|
|
עמוד:11
11 תקציר עוסק גם בשאלות רחבות יותר של זהות, שייכות ולגיטימציה . בהשוואה ליהודים לא-חרדים, האמון במשטרה בקרב החרדים נמוך יותר, וכך גם הציון שהם מעניקים למשטרה על תפקודה ועל תחושת הביטחון שהיא מעניקה להם . בקרב החרדים נמצאו הבדלים בין הקבוצות המודרניות לשמרניות — בקרב הקבוצות השמרניות האמון נמוך יותר . אף שבשאלות כלליות יותר של תחושת שייכות וגאווה בזהות הישראלית הפערים בין חרדים ליהודים שאינם חרדים קטנים למדי, ההזדהות הערכית של החרדים עם המשטרה נמוכה מזו של מי שאינם חרדים . גם בשאלות בנוגע להוגנות המשטרה נמצאו הבדלים : החרדים נוטים יותר מקבוצות אחרות להטיל ספק בהנחה שהמשטרה פועלת לפי שיקולים מקצועיים וחשים שמופעל נגדם שיטור יתר . תחושות אלו קיבלו חיזוק גם בממצאים מקבוצות המיקוד ומהראיונות האישיים . עם זאת, החרדים אינם מוכנים לוותר על שירותי המשטרה ומצהירים כי ידווחו למשטרה בעת הצורך . הנחת העבודה היא שלמרות המחלוקות הערכיות, שעליהן יהיה קשה לגשר, יש בקרב הציבור החרדי צורך והכרה במשטרה יעילה ואפקטיבית . גישה פרגמטית, הכוללת זיהוי הצרכים של הקהילה באמצעות עבודה "מלמטה" ( bottom - up ) תוכל ליצור ערוצי פעולה אפקטיביים שיגבירו את האמון במשטרה . המלצות המדיניות של מחקר זה מתייחסות לכמה תחומים : א . גיוס חרדים למשטרה גיוס חרדים למשטרה הוא תהליך מורכב, וככל הנראה צעירים חרדים במסלולי הישיבות לא ימהרו להתגייס, כפי שאינם ממהרים להתגייס לצבא . גיוס כזה מחייב חשיבה על תהליכי ההכשרה ומסלולי השירות, הכוונה לתפקידים שבהם יוכלו לתרום לחברה החרדית ובכך לחזק את הלגיטימיות של השירות במשטרה, וכן יצירת מערכת תומכת שתסיר חסמים . לשם כך כדאי לנסות וללמוד מניסיונם של חרדים וחרדיות ששירתו או משרתים במשטרה, הן בנוגע להשתלבותם בארגון והן לגבי יחסיהם עם הקהילה החרדית .
|
|