|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 193 | קווים מנחים ליישום פעילות מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי המעסיקים ופיתוח ההון האנושי" ) ; קודם שיתוף של המעסיקים בוועדות המקצוע הענפיות הקובעות את תוכני ההכשרות ( בהובלת האגף להכשרה מקצועית ) ; קודם פיתוח משמעותי של היקף ההכשרות במסגרת מודל הכשרה בעבודה ( On the Job Training — OJT ) , שהתאפשר בין היתר הודות לשיתוף פעולה פורה בין האגף להכשרה מקצועית ובין מינהלת המעסיקים ; נוסף על כך קידמה זרוע העבודה מעבר חלקי למודל של מימון הכשרות על בסיס תוצאות, והתניית המימון במעורבות המעסיקים ובתשואה להכשרה ; כמו כן פעלה המינהלת לקידום השילוב של אוכלוסיות יעד במסגרת ההכשרות עם המעסיקים . עם זאת כמה המלצות חשובות טרם יושמו : לא נעשה די לקידום הכשרות לעובדים קיימים, בדגש על יישום למידה לאורך החיים ( — Lifelong learning LLL ) ; בדומה, לא נעשו שינויים משמעותיים במערך ההכשרות כהכנה לשינויים הצפויים בשוק העבודה : כגון הכשרות למקצועות ותחומים שיידרשו לאור המעבר לכלכלה דלת פליטות מזהמות ( תעסוקה ירוקה ) , והכשרות כחלק מההיערכות לשינויים הטכנולוגיים הצפויים ובפרט החדירה של דיגיטציה ובינה מלאכותית, אשר צפויה להשפיע על אופי העבודה בכלל המשרות במשק . מטרת דוח זה לספק לגורמים המובילים את פעילות המינהלת סט המלצות לטיוב אופן עבודתה, בהתבסס על סקירת הפעילות הנוכחית וסקירה בינלאומית משווה . הספרות מעלה הצדקות כלליות להתערבות הממשלתית במערך ההכשרה המקצועית, על בסיס כשלי שוק : המעסיק לא תמיד רואה לפניו את התשואה המשקית הכללית מן ההכשרה המקצועית ולכן בחלק ניכר מהמקרים לא ישקיע בהכשרות במידה הנדרשת בראייה משקית ; גם העובד מצידו לא תמיד מבין או בעל יכולת לאמוד את פוטנציאל התשואה העתידית עבורו מהשקעה בהכשרה, או אינו יכול לממן לעצמו את עלות ההכשרה ולכן לא בהכרח יביא למקסום הפוטנציאל הגלום בהכשרה מקצועית . נוסף על כך, כפי שמציגים הגופים הבינלאומיים המובילים, הצדקה לקיומו של שיתוף פעולה תלת-צדדי במערך ההכשרות נובעת מכך שהוא אינטרס המשותף לשלושת השחקנים — המדינה, העובדים והמעסיקים, שכל אחד מהם מרוויח ממנו . מהסקירה הבינלאומית עולה כי המדינות הדומות לישראל, מבחינת קיום גופים הדומים למינהלת, הן שווייץ, גרמניה ופינלנד . שלוש מדינות אלה מאופיינות
|
|