|
|
עמוד:11
מקומה של ההשכלה הגמהה בתנועה הקיבוצית / 11 הצורך בלימודים גבוהים להכשרת עובדים אקדמאים שהקיבוץ נזקק להם גבר והלך מהנדסים לתעשייה, רופאים ואחיות, עובדי חינוך ורווחה . דווקא בתנועה הקיבוצית לא היה צידוק לשלול מבחני בגרות, שהרי אלה מבחנים המקנים זכות כניסה להשכלה אקדמית במקום בחינות כניסה מטעם האוניברסיטאות עצמן, ולבוגר ביתספר תיכון המתגייס לשירות צבאי של שנים עדיף לזכות בתעודת כניסה לאוניברסיטה או לטכניון בצמוד ללימודים ולא לאחר סיום השירות הצבאי . הרצון לזכות בתואר אקדמי הכריע אפוא את הקורס הדושנתי באפעל והוא נסגר אף על פי שהצטיין במקוריותו, בחדשנותו ובאווירתו המיוחדת, ששילבה זיקה תנועתית אידיאולוגית עם לימודים מרהיבי דעת . תהליך דומה עבר על המכון להשכלה ומחקר שהוקם ב 1956 על ידי מפא"י בבית ברל . המכון נועד להכשיר מנהיגות צעירה לפעילות במפלגה ובשליחותה . למדו בו במשך שנתיים בוגרי תנועות נוער מהארץ ומהתפוצות וכן עולים חדשים משרידי שואת אירופה ומקרב העלייה החדשה מארצות האיסלם . ניהל אותו חיים בן אשר ולאחר מכן, כותב שורות אלה . במכון הרצו מרצים מהאוניברסיטה וכן צוות מורים צעירים בוגרי האוניברסיטה, כמו אלי שבייד, ישראל קופילביץ, אורי טל, מרדכי נסיהו ואנוכי . המכון התקיים שנים מעטות ונסגר משום שלא היה רשאי להעניק תואר אקדמי מוכר בתחום מדעי הרוח, החברה והיהדות שנלמדו במכון . על רקע הדיונים בתנועה הקיבוצית בסוגיית ההשכלה הגבוהה ללא הכרה אקדמית ממלכתית ותוך המשך קיומו והתפתחותו של הסמינר הדושנתי באפעל, הועלתה בשנת 1969 ההצעה להקים אוניברסיטה קיבוצית מוכרת על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה . היה כאן ניסיון לשמור על הייחוד הקיבוצי ויחד עם זאת לקיים מוסד אקדמי כשר למהדרין . ביסוד ההצעה מרחיקת הלכת הזאת היו כמה וכמה שיקולים . ראשית לתנועה הקיבוצית צורך גובר והולך באנשי מדע שילוו את פיתוח התעשייה וכן צורך בתפקידי מינהל המחייבים הכשרה אקדמית במדעי החברה והרוח ובמידה מסוימת גם במדעי הטבע . התנועה הקיבוצית הייתה בין המגזרים הראשונים שהעניקה לכל בניה שנית לימודים תיכוניים מלאים . נוצר צורך להציב אפוא בפניה אתגר חדש לאפשר לכל בן שירצה בכך לימודים על תיכוניים ותואר אקדמי . למדינה יש צורך להקים עוד אוניברסיטה כדי לקדם דמוקרטיזציה של שלישית ההשכלה העל תיכונית, וכמובן, האוניברסיטה הקיבוצית תהיה פתוחה לקליטת תלמידים גם מהמגזר הכפרי הלא קיבוצי וגם מהמגזר העירוני . קיימים כבר מוסדות השכלה של התנועה הקיבוצית או בזיקה אליה . רביעית
|
|