|
עמוד:8
8 / אהרן יךלין הרך, גני ילדים לגילאי 3 ,6 בית ספר יסודי וכיתות המשך תיכוניות . בשלב הבראשיתי הייתה בקיבוץ גם לינת ילדים משותפת בבתי הילדים והנוער ופעלה המגמה לקיים בית ספר בכל קיבוץ על בסיס התפיסה שהקיבוץ הוא אחדות של משק, קהילה, חינוך ותרבות . אך גם כאשר בוטלה הלינה המשותפת והוקמו בתי ספר אזוריים גדולים שמר החינוך הקיבוצי על ייחודו בחתירתו לטיפוח אדם המסוגל ומוכן לשאת באחריות לקיומה וחיוניותה של התנועה . בית הספר הקיבוצי הקנה השכלה הומניסטית ומדעית ייחודית לכלל התלמידים וטיפח כשרים ומיומנויות כדי לאפשר להם לממש את עצמם בעבודה ובחברה . בית הספר שילב לימודים, עבודה בענפי המשק, חיי חברה ופעילות תנועתית עצמאית בחברות הילדים והנעורים, בחטיבת הבנים הארצית ובתנועות הנוער הקשורות לתנועה הקיבוצית לזרמיה . טיפוח עצמיותו של היחיד תוך הקניית עולם הערכים הקיבוצי חייבו את שילוב החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי למסכת חינוכית אחת . הפדגוגיה הקיבוצית החשיבה למידה פעילה, ביקורתית וביןתחומית ולא הייתה מוכנה להשתעבד לדפוסים של תוכנית לימודים נוקשה, שינון שגרתי של ידע וקיום משטר קפדני של בחינות וציונים . לכן תקופה ארוכה בתולדות התנועה הקיבוצית לא הכינו את התלמידים לבחינות הבגרות החיצוניות, גם כאשר כמעט כל התלמידים סיימו י"ב כיתות . הדבר עלה בקנה אחד עם עולם הערכים הקיבוצי ששם דגש על עבודה פיזית ועבודה חקלאית, שהיו תחומי התעסוקה של מרבית חברי הקיבוץ . בענפי השירותים היה רוב מכריע לחברות הקיבוץ . התעשייה עדיין לא הייתה מפותחת ולכן הקיבוץ לא נהג טכנולוגיים ואקדמיים . באותם ימים, בקשת חברים לשלוח חברים ללימודים גבוהים לצאת ללימודים גבוהים חייבה דיון פרטני ולעתים חבר שביקש ללמוד באוניברסיטה עורר כלפיו תגובה ביקורתית . עם זאת, דווקא קיום מערכת חינוך קיבוצית עצמאית והצורך של בית הספר הקיבוצי חייבו את כניסתה של התנועה הקיבוצית לתחום במורים מוסמכים בעלי השכלה וזאת באמצעות הקמת סמינרים להכשרת מורים, שיקבלו גם את ההשכלה הגבוהה הכרת משרד החינוך . כך הוקמו שלושה סמינרים להכשרת מורים, אחד לכל זרם של התנועה הקיבוצית . הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר הקים את סמינר אורנים בחיפה . הקיבוץ המאוחד את סמינר הקיבוצים בתל אביב ואיחוד הקבוצות והקיבוצים ) האיחוד ( את הסמינר להכשרת מורים בבית ברל . במוסדות אלה נמשכו הלימודים שנתיים לפחות . הסמינרים לא דרשו תעודת בגרות כתנאי לכניסה ללימודים, אך בזכות צוות מורים ומרצים מעולה הפכו למוסדות חשובים ומוערכים . בשלב הראשון הם קלטו בעיקר חברים וחברות מהקיבוצים והבוגרים השתלבו בהצלחה בחינוך הקיבוצי והבטיחו את השילוב
|
|