פרק א': "...עם מקלות כתחליף לריבים"

עמוד:13

" . . . עם מקלות כתחליף לרובים'' 13 "אמרתי לחברי באותו כנס' / מספר משה סנה, "כי יש להפסיק לחלוטין את הויכוחים בדבר הדרכים האחרות בהן אולי כדאי שהיישוב היהודי ינהג במקרה של פלישה זולת ההתנגדות האקטיבית בכל כוחנו ובכל מה שיש לנו" . "אמרתי' / מוסיף סנה, "שנעשה הכל כדי שכניסת הגרמנים לארץ­ישראל לא תהיה להם בפיקניק . אלא שיהיה עליהם לנהל קרבות ולשלם מחיר דמים על כל צעד ושעל . אנו נאלץ אותם להתמודד עם מחסומים ומכשולים שנציב להם וכל יישוב יהודי יהפוך למבצר בזעיר אנפץ, עוד בטרם יגיעו כוחותיהם לאזור ההררי של הכרמל'' . הכרמל על פי תוכניתם של יצחק שדה ויוחנן רטנר היה אמור להפוך למרכזה של ההתנגדות היהודית, התנגדות שתהיה ממושכת, עד שיתהפך הגלגל והכוחות הבריטים הנסוגים יפתחו בהתקפת­נגד וישובו לארץ­ישראל . סנה לא היסס להבהיר לשומעיו שהתסריט יכול להיות שונה לחלוטין וקיימת גם האפשרות שתהיה זאת "מצדה על הכרמל", כלומר, הקרב האחרון שינהלו יהודי ארץ­ישראל בפולש הנאצי . חלק נכבד מתוכניתם של יצחק שדה ויוחנן רטנר הוקדש לאופי הלחימה שינהלו הכוחות שירוכזו ב"מבצר­הכרמל" . "היה מנוי וגמור עימנו", מספר סנה, "להכין חוליות חבלנים שיירדו לחייו של חיל המצב הגרמני, בכך שיפגעו באובייקטים חיוניים ורגישים כמו : תחבורה, רשת­החשמל, מפעלי­ תעשיה, מיצבורי אספקה צבאית ומיצבורי מזון'' . 5 חודש יולי שנת 1942 היה חודש קריטי . המצב במדבר המערבי החמיר והחששות לפריצת החזית על­ידי גייסותיו של רומל גברו . ב­ 3 ביולי שנת 1942 פנתה מפקדת הצבא הבריטי להנהגת היישוב בבקשה דחופה להוריד לנגב את הפלוגות המאומנות ביותר של הפלמ"ח . סכנת הפלישה של הצבא הגרמני לארץ­ישראל, ונוסף על כך האפשרות להתקוממות מצד ערביי ארץ­ישראל כתוצאה מכך, זרזה את הקמת המסגרת לה יחלו זמן רב מפקדים רבים בארגון ה"הגנה" . 6 ב­ 19 במאי שנת 1941 הוקמו לפי פקודת חירום מס . 2 של הפיקוד­ העליון של ה"הגנה" פלוגות­המחץ, הפלמ"ח . עליהן היה לבצע כל תפקיד שיוטל על­ידי הפיקוד העליון . שבועיים לאחר מכן, ארבעים סיירים וחבלנים חברי פלמ"ח, כבר צעדו בראש כוחות בעלות­הברית בפלישה לסוריה וללבנון . מספר על כך יוחנן רטנר : 7 "העניינים בחזית התפתחו במהירות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא