|
|
עמוד:12
ט תוכנית הצפון ומשרד המלחמה הבריטיים, גובשו עקרונות הפינוי . הוחלט כי יפונו רק אזרחים בריטיים יהודים וערבים ישארו בארץ . הנימוק היה שקשה מאוד לפנות כחצי מיליון יהודים מבתיהם, ולהעבירם צפונה . זרימה של פליטים תשבש את דרכי הנסיגה של הצבא הבריטי . במחווה מיוחד משרד המושבות היה מוכן לסייע בפינוי המנהיגות הפוליטית של היישוב היהודי, ושל מנהיגים ערבים שנחשבו מתונים . 3 התכניות הובאו לידיעתו של הנציבהעליון מקמייקל . ותגובתו היתה מפתיעה ) בהתחשב בגישתו ובמדיניותו האנטייהודית והאנטיציונית ( . "אי אפשר מבחינה מוסרית וחוקית", כתב הנציב למשרד המושבות,4 "לעשות סידורים לפינוי אזרחים בריטים, ולהשאיר את היהודים מאחור כיוון שגורל היישוב היהודי תחת כיבוש גרמני יהיה גרוע בהרבה מגורל הבריטים תחת אותו כיבוש" . דאגתו זו של הנציב העליון, לא הטרידה כלל את מטה הצבא הבריטי בארץישראל . סיר הרולד מקמייקל נתבע להתיישר עם הקו של משרדהמושבות כלומר, שהיהודים ישארו במקומם והבריטים יפונו ויסוגו . לאחר השיחה שנערכה בין משה סנה ואליהו גולומב עם יצחק בךצבי, שבו השניים לתלאביב ונועדו עם חברי הפיקוד העליון של ה"הגנה" . באותו מעמד הוחלט לקיים כנס ארצי של מפקדי ה"הגנה" על מנת להכניסם בסוד העניין . לכנס שנערך בבית מגףדוד אדום בתלאביב, קדמה התייעצות חברים בצמרת ההסתדרות ובתוכם מפקדי ה"הגנה" . בין המשתתפים היו יצחק טבנקין, ברל כצנלסון ויוסף שפרינצק, דוד רמז, אליהו גולומב ומשה סנה, ישראל גלילי, יעקב דוסטרובסקידורי, יוחנן רטנר, יוסף רוכלאבידר ויצחק שדה . נערכו שני כנסים ובסיומם הוחלט שיש להכין את היישוב היהודי בארץ להתנגדות אקטיבית לפולש הנאצי ולעשות זאת מהר ככל האפשר . יצחק שדה ויוחנן רטנר העלו בהתכנסות שנערכה בבית מגןדוד אדום בתל אביב, את הרעיון לרכז את מירב הכוח היהודי הלוחם באיזור הכרמל, ולנצל את נמל חיפה לקיום קשר עם ספינות הציהבריטי ועם העולם החיצון בכלל . תוכניתם זו זכתה לכינויים : "תוכניתהצפון", "מצדה על הכרמל", "טוברוק היהודית" ו"סבסטופול על הכרמל" . משה סנה נשא בכנס המפקדים הארצי את נאום הפתיחה, בשם הפיקוד העליון של ה"הגנה" ובדבריו הדגיש :
|
|