|
|
עמוד:14
מרק פישר 14 מקבל מעמד איקוני רק כאשר נשללים ממנו כל פונקציה והקשר . אלא ששום אובייקט תרבותי אינו יכול לשמר את עוצמתו כאשר אין בנמצא עיניים חדשות לראותו . אבל לא היינו צריכים להמתין ל"ילדים של מחר" כדי לראות את ההתמרה הזאת של תרבות למוצגים מוזיאליים . כוחו של הריאליזם הקפיטליסטי נגזר בחלקו מהאופן שבו הקפיטליזם שואב לקרבו ובולע את כל ההיסטוריה הקודמת : תוצא אחד של "מערכת החליפין" שלו הוא היכולת להצמיד ערך כספי לכל אובייקט תרבותי, ויהיה זה איקונה דתית, פורנוגרפיה או "הקפיטל" . תמונה ברורה של המהלך הזה מתקבלת כשפוסעים במוזיאון הבריטי, ורואים חפצים שנקרעו מהעולמות שלהם והמגובבים כמו על סיפונה של איזו ספינת חלל טורפנית . ההמרה של נוהגים וטקסים לאובייקטים אסתטיים גרידא נוטלת מהאמונות של תרבויות קודמות את מהותן הייחודית והופכת אותן לחפצים גרידא . הריאליזם הקפיטליסטי אינו אפוא זן של ריאליזם — הוא יותר הריאליזם כשהוא לעצמו .
|
|