|
|
עמוד:7
מבוא 7 כבית גדול, מפורק במרחב ומסוגר כלפי חוץ . עיקר הפעילות היומיומית של חברי וחברות הקיבוץ התרחשה במרחב הציבורי, הפתוח והבנוי . אם המרחב הציבורי, כהגדרתה של חנה ארנדט, הינו זירה של פעולה, בָּמה שעליה מוצגים חיי היומיום של היחיד ( ארנדט, 2013 [ 1958 ] ) הרי שבקיבוץ, בשונה ממקומות אחרים, כמעט כל המרחב היה ציבורי והציבוריות הכילה את כל תחומי החיים . חייו של היחיד התנהלו רוב הזמן "על הבמה", חשופים לעין הציבור, ומרבית פעולותיו היו פומביות . סמדר גונן מתארת זאת בספרה שחזור אינטימי : "הרוח הקיבוצית חודרת דרך הכתלים ואינה מאפשרת הפרדה ממשית בין תחום הפרט לתחום הכלל . אפשר לתאר זאת כמעין רשת מנהלת – כל ורואת – כל שה'אח הגדול' פרש על חצר הקיבוץ . חברי הקיבוץ חיו תחתיה, ורק מדי פעם היו נמלטים לנוח בתוך חדרם הפרטי . לאחר זמן קצוב הם היו חייבים לצאת שוב החוצה, לתחום הכלל" ( גונן, 2009 : 113 ) . גונן מתארת את המתח בין היחיד לקולקטיב במרחב שאין בו מקום אינטימי . תיאורה ממחיש שני סוגים של ציבוריות שהתקיימו במרחב הקיבוצי : ציבוריות ממשית — זו המתקיימת במרחבים הציבוריים ושבה פעולותיו של אדם חשופות לעיני הציבור הקיבוצי ; וציבוריות מופנמת — זו הגורמת לאדם להרגיש חשוף לעין הקולקטיב גם כאשר הוא לבד . היחס בין הציבורי לפרטי במרחב הקיבוצי השתנה לאורך השנים, אולם המתח בין התחומים אפיין תמיד את החיים בקיבוץ . המתח הזה הלך וגבר בשנות השבעים של המאה העשרים . היו אלה שנים שהחלו בשפע ושגשוג בתנועות הקיבוציות, לאחר מלחמת ששת הימים, והסתיימו בראשית שנות השמונים עם פרוץ "משבר הקיבוצים" — משבר כלכלי קשה שהוביל לתהליכי הפרטה נרחבים . 1 מתחת לתחושה של יציבות – לכאורה התרחשו 1 "משבר הקיבוצים" הוא כינוי למשבר הכלכלי שהחל בתחילת שנות השמונים והתעצם לאחר תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 . המשבר התאפיין בצבירת חובות גדולים אצל רבים מהקיבוצים ובכושר החזר נמוך . המשבר הכלכלי לווה בחלק מהקיבוצים גם במשברים
|
|