|
|
עמוד:14
14 ״אשה עבריה בל יאבד חלקך״ : נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה היא אידיאולוגיה שפשטה ולבשה צורה במהלך ההיסטוריה האנושית . הלאומיות ברטוריקה ובנרטיבים שבה היא עושה שימוש, מגדירה את המושג womanhood בצורות ובדרכים שונות . כך לדוגמה, החירות הלאומית הוצגה בנרטיבים הלאומיים השונים בדמות אישה, אם האומה, 10 והגבר במודל זה הוא היוצר של הקולקטיב הלאומי . הפרשנות שניתנה במחקר להתייחסות זו מצביעה על כך שהנשים מוצבות כמי שתפקידן לשמור על המסורת התרבותית של האומה . לכן הנשים בתיאורים אלו מקובעות בתפקידן המסורתי, המגדיר אותן במצב נחות ללא יכולת שינוי . 11 לעומת פרשנות זו, קיימת הפרשנות של מרגלית שילה ואחרות, המתנגדות להצגה דיכוטומית זו ומצביעות על מורכבות הנושא במיוחד בעת מאבקים לעצמאות לאומית . לטענת שילה, ריבוי הזהויות הנשיות מאפשר דווקא את פריצת גבולות המגדר בתהליך בניין האומה . 12 הפעילות הפוליטית העצימה את הנשים הפעילות ובמקרים רבים העצימה את המודעות למצבן המיוחד של הנשים במערכת הפוליטית . 13 התפיסות ההגמוניות בחברה האירופאית הלא-יהודית השפיעו על החברה היהודית ועל התנועה הציונית . הופעתן של דמויות נשיות באוטופיות הציוניות נידונו בהרחבה במחקר . עם זאת, 'שאלת האישה' תפסה מקום שולי ומזערי באוטופיות אלו שהותירו את המבנים החברתיים במקומם השמרני . 14 במאבקים לאומיים בעולם היו מקרים של שילוב בין המאבק הלאומי למאבק לשוויון מגדרי . דוגמה לשילוב כזה מצויה בארגון האירי 'קומן נה מאן' ( מועצת הנשים ) שהיה לו חלק פעיל במלחמת השחרור האירית נגד הבריטים, והיה חלק מארגון המחתרת IRA-ה , במקביל למאבק על שוויון זכויות חוקתי לנשים . 15 לדוגמה האירית יש קשר למחקר זה, משום הקשר שהתקיים בין התנועה הרביזיוניסטית לחלקים מהתנועה הלאומית האירית, ומפני בדמיון בין הדילמות של נשות ארגון זה לאלו של הנשים בימין, אם הנשים צריכות לפעול במסגרת ארגון נשים ייחודי נפרד או במסגרת הכללית, 16 דילמות שהעסיקו גם את הנשים הנידונות במחקר זה . התקופה הנידונה במחקר היא התקופה שבה התחולל הגל הראשון של התנועה הפמיניסטית בעולם, ומאבק זה חלחל גם לארגונים הנדונים במחקר זה . הנשים הפעילות בארגוני ומפלגות הימין נחלקות לשני זרמים : Social conservative women , שנקודת המבט האידיאולוגית שלהן נובעת מאידיאולוגיה דתית-מסורתית, והנשים בזרם זה אינן בהכרח דתיות ; הזרם השני הוא laissez - faire conservative activist , שמוצאו ברעיונות הליברליים המעמידים את האינדיבידואל במרכז . 17 10 ביינר, ניצחון התבוסה, עמ' 4 – 13 . מוס, לאומיות ומיניות . 11 מקלינטוק, מגדר לאומיות והמשפחה ; פלויה ויובל דיוויס, גבולות הגזענות ; יובל דיוויס, מגדר ולאומיות . 12 שילה, קולות נשיים, עמ' 221 – 251 . 13 בכצ'טה ופאואר, נשים בימין, עמ' 1 – 19 . 14 ברנשטיין, נשים בשולים, עמ' 30 – 38 . 15 מקלום, והן תצעדנה לחרות עם אחיהן . 16 אייקטון, צרות נשים, עמ' 202 . 17 קלאץ', הנשים בימין החדש, עמ' 20 – 54 .
|
|