א. מטרת המחקר ומצב המחקר

עמוד:12

12 ״אשה עבריה בל יאבד חלקך״ : נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה זה לא פסח על כל תחומי המחקר, ומאפיין במידה רבה גם את המחקר על הימין בעולם . חוקרות המגדר, בארץ ובעולם, העדיפו לעסוק בנשים אשר איתן הן הזדהו אידיאולוגית, תוך התעלמות מפעילות נשים בימין . התעלמות שהתבססה לעיתים על אמירה אידיאולוגית כי מחקר אמור להיות 'מחקר מעורב' . 3 פעילות נשים במסגרות מפלגות הימין הוגדרה במחקר כשולית וחסרת משמעות . כן נטען שהאידיאולוגיות שרווחו בימין הציוני, המנוגדות לסוציאליזם הציוני ובדומה לימין האירופאי בשנות השלושים, הן שהציבו את הנשים במקומן המסורתי השולי וחסר המשמעות . 4 במפלגות ימין-מרכז ציוני פעלו נשים רבות, בודדות הגיעו לתפקידים בכירים במפלגות שלהן, הבולטות שבהן בתקופה הנידונה במחקר הן רחל כהן כגן, שושנה פרסיץ ואסתר רזיאל נאור . מציאות שהייתה מקובלת במערכת הפוליטית כולה וגם במפלגות תנועת העבודה הציונית בודדות הגיעו לתפקידי מפתח . מאפייני הנשים הנידונות במחקר הם מגוונים ולא ניתן להכליל ולהקיש על כלל הנשים כמאפיינים גורפים . הן הגיעו לפעילות פוליטית ממגוון שכבות חברתיות, מעדות שונות בגילים שונים . עם זאת, בולטות רבות מהן שהיו בעלות השכלה גבוהה . המספרים המצויים בארכיונים על מספר הנשים הפעילות במפלגות הימין הם חלקיים ולא נשמרו בצורה מסודרת בארכיונים . היו סניפים של המפלגות הנידונות במחקר שלפחות מחצית החברים היו נשים, במקביל התקיימו ארגוני נשים תחת הכותרת של מפלגות הימין הציוני . מעבר לנתונים אלה פעולתן של נשים אלה נותרה עלומה . נתונים אלה מעלים שאלות רבות . במרכזן עומדות השאלות לסיבות להצטרפות למפלגות אלו שהדימוי הציבורי שלהן ביחס לנשים היה שלילי . הנשים בימין פעלו בזהות צולבת, כנשים וכחברות במפלגות אופוזיציה . חלק מהמפלגות היו לא לגיטימיות, נתון שהחריף את שאלת הזהות . הזהות הכפולה העמידה אותן במאבק כלפי פנים וכלפי חוץ . בכל זהות שבה בחרו הן ניצבו בפני דילמה, לכן על מנת לצמצם את המורכבות, ברובן נטו הנשים לבחור בזהות אחת מרכזית, תוך הדחקת הזהות הנוספת, בעיקר זו המגדרית, לשוליים . אולם הן לא העלימו את הזהות המגדרית המודחקת, וזהות זו התקיימה והשפיעה על הפעילוֹת . דרכי הפעולה שבה נקטו הנשים שפעלו במפלגות הימין על מנת להגדיר את זהותן והסיבות לכך עומדות לבחינה במחקר זה . העיסוק במקומן של נשים בחברה הוא תוצר של השינויים שעברה החברה המערבית בעת החדשה . שינויים שהובילו להקמת ארגוני נשים שפעלו רעיונית ומעשית למען שיפור מעמד הנשים בחברה . הרעיונות והקבוצות שנוסדו בהמשך לגיבוש רעיונות בתחום התנקזו לפעילות שהוגדרה בשיח הפופולרי 'התנועה הפמיניסטית' . הפעילות הפמיניסטית אינה ממוקדת בתיאוריה מונוליטית אחת, אלא במגוון רעיונות והתארגנויות המאגדים בתוכן זרמים 3 בכצ'טה ופאואר, נשים בימין, עמ' 1 – 19 ; קלאץ', יצירת מודעות פמיניסטית ; קנציאן, עימות בין מחקר אקטיבי והצלחה אקדמית, עמ' 92 – 106 . 4 קפלן, הימין הרביזיוניסטי הרדיקלי, עמ' 111 – 133 .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר